שפתי כהן על התורה, ויקרא יח:ל

ושמרתם את משמרתי. ירושלמי בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אחרים מקיימים אותה והוא אינו מקיימה, אבל הקב"ה אינו כן גוזר גזרה והוא מקיימה תחילה, מה טעם ושמרו את משמרתי, אני שמרתי מצותיה של תורה תחילה, ושמרתם את משמרתי שמרו אתם מה ששמרתי:

ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם. פירש"י ז"ל אלא תטמאו אני ה' אלהיכם, הא אם תטמאו איני אלהיכם ואתם נפסלים מאחרי ומה הנאה יש לי בכם ואתם מתחייבים כליה לכך נאמר אני ה' אלהיכם ע"כ. הוקשה לו שכל מקום שנאמר אני ה' נאמן לשלם שכר טוב כשהוא אצל קיום מצות, וכשהוא אצל עונש אני נאמן ליפרע, וכאן הוא אמור אצל עונש שאמר ושמרתם לבלתי עשות וגו', והעונש כבר אמור שאמר כל האיש אשר יעשה ונכרתו, לזה ארז"ל שזה העונש האמור לעיל, ומה הנאה שאני ה' אלהיכם ואתם מתחייבים כליה שהיא הכרת, שאמר ונכרתו:

גימטריאות שני בני אהר"ן, ס"ת יי"ן, שתויי יי"ן נכנסו:

ארא"ה גימ' ר"ז, כלומר בסוד, יהיה בסוד אצלכם:

יבא גימ' י"ג, בזכות י"ג מדות של רחמים, וי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם:

ולבש"ם, ול"ב ש"ם, שצריך שיהיה לו כוונת הלב בלבישתם, שכל בגד ובגד מד' בגדים יש לו כוונה כנגד שם בן ד':

עוד אמר ורחץ את בשרו ולבש"ם, ול"ב ש"ם, שגם הלב צריך רחיצה במי התשובה:

גורלות גורל אחד. שיהיו שניהם אחד או שניהם של זית או שניהם של אשכרוע:

לכפר עליו לשלח. ס"ת רו"ח, לסלק רוח הטומאה מעל ישראל:

לשלח אותו לעזאזל. ס"ת חו"ל, שהמוליכו אינו צריך בגדי קדש אלא בגדיו:

את דמו כאשר עשה, ס"ת תורה, שהעוסק בתורה מתשת כחו וכאלו הקריב דמו:

וכל אדם לא יהיה, אז"ל אפי' המלאכים. כל אדם בגימ' מלאך עה"א, וכל אדם גימ' מיכא"ל:

ושלח ביד איש (עתי), ס"ת למפרע שח"ד שהוא מקבל שחד, וכדי שלא לפרסמו לא באו אותיות שחד כסדר:

איש עתי. בגימ' ואף שב"ת עה"מ:

ונשא השעיר את כל עונת"ם, עו"ן ת"ם:

אל ארץ גזרה. גזרה היא מלפני ואין לכם רשות להרהר בה ולומר מה אלו הדברים:

ובא אהר"ן א"ל אה"ל מוע"ד, בגימ' ז"ה להוצי"א מש"ם כ"ף ומחת"ה, אם תחשוב נ' של אהר"ן בת"ש באי"ק:

והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו, יכבס בגידותיו ועונותיו, לפי שהוא בא לכפר על ישראל ואם לא יהיה נקי ימצא סמאל עילה ויקטרג על ישראל וזהו ורחץ את בשרו במים, במים של תשובה:

השביעי בעשור לחודש תענו, ס"ת. ירשו, אם תעשו תשובה תירשו ארץ:

מכל חטאתיכם לפני. ר"ת מח"ל עונות שביניכם ובינו מחל לכם:

תטהר"ו, אותיו"ת תור"ה ט', לומר שהתורה מטהרת ללומדיה:

י"ו כפרות כתיב בפרשה, כנגד י"ו קרבנות של יוה"כ, וי"ו הזאות בפנים, וי"ו הזאות על הכפורת, וי"ו הזאות בחוץ, כנגד י"ו פנים שיש לחיות הקודש, לעשות ישראל כמלאכים ולדמותם לחיות הקודש ולהגן עליהם מחרבו של מה"מ שיש לו י"ו פנים, ולהגן עליהם מן י"ו פעמים שנאמר דבר בירמיהו:

דם יחשב לאיש ההוא דם שפך, זה נבוזראדן וגם נבוכד נצר, ולזה ב"פ דם. שפך, בארץ ישראל שהיא מהלך שפ"ך. למען יביאו בני ישראל, שעתידין להביא בני ישראל, שנאמר והביאו מכל אחיכם וגו':

ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים, לרשעים, שאותו זמן לא יהיו רשעים ורשעים עוד אינם:

איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם, זה יצה"ר שהוא גר בתוך גופם, וצריך לשפוך דמו ואל יהנה ממנו אלא דבר שהוא לצורך גופו, זהו אשר יאכל, וכן עולה בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך, ס"ת בגימ' זה יצר הרע עה"מ:

לא ירחץ. ר"ת גימ' מ', שצריך לטבול במ' סאה:

אשר ישבתם שישבו במצרים ר"י שנה:

וחקתי תשמרו וחקתי כתיב, אותם חוקים שחקקתי בהם שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, וכתיב בחקו חוג, וכתיב בשומו לים חקו. אלו החוקים תשמרו, בזה תשמרו שלא יהפך העולם עליכם לתהו ובהו:

תשמרו ללכת בהם. בכל מקום שאתם הולכים התורה ודיניה עמכם, ד"א ללכת בהם עד שעת המיתה, ללכת בהם ס"ת מת. ד"א ללכת בהם, להוליכו עמכם. על, דרך מה שארז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, וזהו וחי בהם לעולם הבא:

ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך היא, ובאחות אביך לא אמר כי שאר אביך, אלא שאר אביך, לפי שבנקבות הם יותר ודאי הקרוב יותר מן הזכרים, לז"א כי לשון ודאי. לא תקח לצרור לגלות, ס"ת אחרת, אפי' צרתה של אחות לא תקח, שט"ו נשים פוטרות צרותיהן, וכן ערותה עליה בחייה, ג' ההי"ן ט"ו, רמז לט"ו נשים. לזרע לטמאה, הזרע שלך מכאן ולהלאה יהיה טמא:

לרבעה. לעברה, עבירה גוררת עבירה:

ולא תעשו מכל התועבות, ס"ת אול"ת אדם תסלף דרכו:

כי את כל התועבות האל, לשון קושי מכלל דאיכא רכות, הם השניות במסכת יבמות, דבר אחר האל שנחשב להם על כל אחת ואחת כאילו עשו אל נכר, לפי שהם מין בשאינו מינו:

אשר לפניכם ותטמא הארץ, ר"ת אלוה, ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם, ודר ביניכם. אבל אם תטמאו בהם איני דר ביניכם, ואע"פ שאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, זהו שאר טומאתם לא כשהם טמאים בטומאת עריות, לזה אמר בהם שהיא טומאת עריות או ע"ז, אבל אם הם טמאים טומאה אחרת כמו נדה זיבה או טומאת מת על זה נאמר השוכן אתם בתוך טומאתם: