שפתי כהן על התורה, בראשית ה:כא

מצאתי כתוב למה נקרא שמו מתושלח לפי שהיה לו חרב והיה חקוק עליה שם המפורש והיה הורג בה בכל יום ת"ק מזיקין ושדים וכשמת נגנזה עמו. זה מתושלח מת ושלחו עמו, ופירוש שלח חרב כמו בשלח יעבורו באיוב, וכן כל צדיק וצדיק יש לו חרב לעכב הפורענות שלא יבא ומה היא החרב התפלות שמתפלל על דורו אותה תפלה היא כמו חרב לעכב הפורענות שנאמר וחרב פיפיות בידם פיפיות הם הפה שלהם שמתפללין בו, פיפיות בגימ' תוקף, שתוקפין בדין שלא יחול בעולם כמו שעשה אהרן ופינחס, וזה הוא בידם כלומר כשהחרב הוא בפה שמתפלל בכוונה ידועה התוקף שהוא הדין מסור בידו, וכן מ"ש מתושלח מת ושלח המבול כן ג"כ כל צדיק וצדיק מת ושולח הפורענות שנאמר כי מפני הרעה נאסף הצדיק. שלא תבוא ח"ו ומגין בזכותו, שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם:

גימטריאות אלו הגימטריאות מצאתים בספר כתיבת יד על שם רבינו שמשון ואכתבם בסוף כל פרשה ופרשה בעזהי"ת:

את האור. בגימ' תרי"ג, כי טוב הוא, שהם טובים לישראל, תדשא הארץ דשא, אלו ד"ת שהם מרובים כדשאים וכעשבי השדה:

תדשא. אש דת:

ואת כל עוף כנף למינהו, ר"ת בגימ' המלאכים:

אעשה לו. בגימ' בית:

עזר. זרע שיתקן בו ויעזר:

כנגדו ע"ה, דוד ע', רמז על עי"ן שנה שנתן אדם לדוד:

אדם חוה. בגימ' דין, למה נקרא שמו נחש שגרם זוהמא בחוה ופרסה נדה ופגע בחלתו של עולם ונטרד מעולם שכולו שבת, נח"ש נדה חלה שבת:

האדם נפש חיה. ס"ת משה. נפש חיה, ר"ת נח:

ויקרא ל"ו האד"ם נפש, ס"ת למפרע שמואל. האדם נפש חיה, ר"ת למפרע חנה, למדך שאף שמות הצדיקים והצדקניות נגלו לו לאדם:

הנפילים היו בארץ. ס"ת למפרע צום, שצום יום הכפורים מכפר עליהם, כדאיתא במסכת יומא גורל אחד לעזאזל לכפר על מעשה עזה ועזאל:

הגבורים אשר מעולם אנשי שם, ס"ת מרמי"ם את בני אדם. ורק רע, בגימטריא יצר הרע:

נח. בהפוך אתוון חן, ונח מצא חן: