שפתי כהן על התורה, בראשית מח:ט

ויאמר יוסף בני הם אשר נתן לי אלהים. מה שאמר אלהים ולא אמר הוי"ה, אלא לפי שיעקב אמר לו מי אלה ר"ת מנשה אפרים, שכוונתו לומר שלא קראם כסדר שקודם היה לו לקרות אפרים שקודם הפרהו שיצא למלכות ואח"כ נשה בית אביו, וג"כ היה שם אלהים כסדר שתחילתו אל"ף ואחר מ' שהוא מנשה, ולזה אמר מי אלה היינו אלהים, כלומר שהוא הפוך, לזה אמר לו אשר נתן לי אלהים שרמוז בשמם ראשו וסופו, ולזה לקח אפרים בימינו ומנשה בשמאלו כדי שיהיה כסדר, ויעקב כשראה אפרים תחילתו אל"ף אמר זה ראוי לברכה קודם שישראל נקראו על שמו שנאמר הבן יקיר לי אפרים, ולזה אמר מי אלה שאינם מסודרים, ויוסף אמר אלהים שהפכם, ואמר לו ידעתי אבל כוונתי שאברכם בדין שאפילו מדת הדין תסכים עמי, ולזה שכל ידיו כדי שיהיה שם אלהים כסדר. ואמר לו יוסף בני ה"ם ס"ת מנשה אפרים סדר אב"ג ובהם ה' במלואו ה"א על כן קראתי למנשה קודם ואח"כ אפרים: