שפתי כהן על התורה, בראשית מב:לז

ויאמר ראובן וגו' את שני בני תמית וגו'. ראובן ד' בנים היו לו ולמה אמר שני, רבינו בחיי ז"ל אמר קח שנים תחת אחד. עוד אפשר לומר שאמר את שני בני תמית אם לא אביא השנים שמעון ובנימין, ולזה אמר אם לא אביאנו אליך, מה צורך לומר ואני אשיבנו אליך, אביאנו ואשיבנו למה, אלא אמר שמעון שהוא שם אביאנו ובנימין שאני לוקח עתה אשיבנו, ולזה אמר שני בני שנים תחת שנים. ולא בטח בראובן שהיה בו עון בלבול יצועי אביו. וכן כיון יהודה שאמר אנכי אערבנו על בנימן, מידי תבקשנו על שמעון, וכן אמר הביאותיו והצגתיו, ולא הזכיר יהודה מיתת בנים כי כבר מתו לו שנים. עוד אמר את שני בני, לפי שהוא אמר ולקחתם גם את זה וגו' וקרהו אסון, שאם זה ימות דומה לי כאלו מתו שניהם יום אחד, שנים במקום שנים. ולא בטח בו כמו שאז"ל בוכרא שטיא מה תועלת אם אמית בניך וכי שני בניך אינם בני:

עוד אמר תנה אותו ע"י. לפי שהוא אמר אם לא אביאנו אליך משמע אביאנו אפילו מת לז"א תנה אותו ע"י כלו' בשבועה יד ליד, זהו על ידי, ואני אשיבנו כמות שהוא בחיי, ולא בטח בו כמו שאמרנו: