שפתי כהן על התורה, בראשית לז:כו

ויאמר יהודה. כשראה יהודה ההתנצלות של ראובן שאמר אני בכור וכל הסרחון נתלה בי אע"פ שהוא אמר דברים אלו בלבו ידעם יהודה, אמר הוא ג"כ נתלה בי שיאמר יהודה מלך ואחיו שומעים ממנו והוא עשה כל הסרחון שקנא ממנו שלא יקח הוא המלכות, כמו שאמרו המלוך תמלוך, לזה אמר ויאמר יהודה אל אחיו, זה לא בא כנגדכם לא בא אלא כנגדי שרוצה לקחת המלכות בחלומות שחלם, לכו ונמכרנו ובזה נראה אם הוא מהרהור הלב שהוא מהרהר אחר המלכות ימכר לעבד אם ישאר כך ודאי מהרהור הלב אז נוכל לפדותו, ואם החלום אינו מהרהור סופו להתקיים ואז יוכר לכל שמן השמים המליכוהו שינא מעבדות למלוכה, ואז וישמעו אחיו הבינו הדברים. א"כ לא היתה כוונת יהודה לנקום אלא לנסיון, ולזה ברכו אביו ואמר מטרף בני עלית, העלוי הוא לך שהוא המלכות, ישתחוו לך בני אמך: