שפתי כהן על התורה, בראשית לז:כב

למען הציל אותו וגו'. במדרש מה טעם ראובן מציל, רבי נחמיה אומר אמר ראובן אני בכור וכל הסרחון אין נתלה אלא בי, רבנן אמרי אמר ראובן הוא מנה אותי עם אחי שאמר י"א כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו, א"ל הקב"ה אתה פתחת בהצלה תחילה חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך שנאמר את בצר במדבר לראובני, זהו שאמר הכתוב אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס, עד תחומו של ראובן שאמר וישב ראובן אל הבור, אל יתמכו בו, שלא יעכבוהו, לומר שאין ראוי לתחומו של ראובן לקלוט מאחר שהוא הבכור ובשביל המקנה הניח נחלת א"י מה יעשו שאר אחים, אבל מאחר שהוא פתח בהצלה תחילה קולט, ולא עוד אלא שהוא קולט יפה מן השאר שנאמר אל יתמכו בו: