שפתי כהן על התורה, בראשית לא:מז

ויקרא לבן יג"ר שהדותא. יג"ר גי' כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, לומר שאין לו חלק כי אם בחלוף, ועם י"ד אתוון עולה זכ"ר לעולם בריתו, הוא הברית שכרת לבן עם יעקב שלא יעבור הגל, הג"ל סודו ט"ל ע"ה שסודו יהו"ה אח"ד, שכל זמן שמיחדים שמו לא ישליטהו ה' לא לו ולא לשום אומה על זרעו של יעקב, גלע"ד סודו ק"ו א', כי יעקב סודו הק"ו שהוא המקל, ולזה אמר במקלו שסודו יעק"ב, ולזה ויעקב הלך לדרכ"ו, לדרך ו' שהוא דרך הסולם:

גימטריאות ה' נצב עליו, במדרש למלך שראה עני בן טובים שוכב בדרך בשדה והיה מגין עליו ושומרו מחיות רעות כן הקב"ה שמר יעקב מעשו ומלבן:

ה' נצב עליו, ר"ת למפרע עני:

ופרצת ימה. תעשה פרצות בים, ובזכותך יקרע הים לבניך:

מה נורא. שראה שמאותו מקום עולין הנשמות, ובאותו מקום יושבין סנהדרין, ובאותו מקום יהיה בית המקדש, ושם מקום הארון, ושם שער התפלה, והכל רמוז:

אכ"ן י"ש ה' במקום ס"ת נשמ"ה, אכ"ן גי' ע"א הן הסנהדרין, ושם שכינה שרויה שנאמר יש ה', ושם בית המקדש שנאמר מה נורא ואין נורא אלא בית המקדש שנאמר נורא אלהים ממקדשיך, ושם מקום הארון נור"א ארו"ן למפרע, ושם שער התפלה שכן יהי"ה רמז למה שאז"ל שעתיד הקב"ה להעמיד אבן אחת בשער המזרח שהיא שלשים אמה על שלשים אמה, יהיה גי' ל':

עשר אעשרנו. אז"ל אפי' הבנים עשרם והוציא לוי, וכן עשר אעשרנו ל"ך ויש"א יעק"ב ר"ת לו"י:

והנ"ה שם, הנ"ה ששים רבוא שיקבלו התורה:

ונאספו שמ"ה, מש"ה שנאספים עמו ללמוד תורה, והשקו הצאן, הזקנים מורים. והשיבו את האבן מעמידים הלכה על בוריה. הן עוד היום גדול, רמז על יום הגלות הארוך. עד אשר יאספו כל העדרים וגללו, רמז עד שיתקבצו כל ישראל ויגלגלו רחמיו להביא המשיח. וגללו את האבן אין אבן אלא משיח שנאמר אבן בחן פנת יקרת, א"ת האב"ן גי' המל"ך המשי"ח:

והשקינ"ו הצא"ן, גי' ז"ו תור"ה עם ב' מלות:

ועיני לאה רכות. שנים במקרא, הירבה אליך תחנונים או ידבר אליך רכות, רמז על לאה שהיתה מרבה תחנונים שלא תפיל בגורלו של עשו:

הב"ה את אשתי, גי' י"ב שי"ב שבטים יוצאים ממנה:

יהוד"ה גי' ל' כנגד שלשים מעלות שהמלכות נקנית בהם:

ג"ם יכולת"י, גי' דבר"ה ובר"ק שהם מזרע נפתלי:

באשרי. שבחלק אשר היה שמן שהיו מושחים בו המלכים והכהנים:

ואחר ילדה בת. לא נאמר ותהר כי בהריון היו חושבין בן ובלידה ראו שהיא בת, וזהו ואחר ילדה בת:

פני הצאן אל עקוד, רמז שיהיו ישראל מתפללין ויזכירו העקידה, עקו"ד גי' ק"ף, זכות יצחק שחיה ק"ף שנה:

ויפרוץ האיש מאד מאד אז"ל ששים רבוא עדרים היו ליעקב, נאמר כאן מאד מאד ונאמר בישראל וירבו ויעצמו במאד מאד:

א"ת פנ"י, ר"ת א"ף, מלא אף וחמה עלי:

אשר משח"ת, גי' ציו"ן וירושל"ם:

נחשבנו. נח"ש בנ"ו, כאילו נחשים ועקרבים בנו:

ולבן תקע את אחיו, במדרש אלו כלבים שהוליך עמו ותקע להן בקרן כדי לקבצן כמו שעושים הציידים:

ובשירים. בשרי"ם כתיב הייתי שולח עמך שרים ללוותך:

הסכלת עשו. אמר לבן עתה ידעתי שסכלת עצתו של עשו:

עד הגל ועדה המצבה, שנים עדים, ובלעם שהיה בן בנו עבר הברית והלך לקלל ועבר ביניהם ועשאוהו פסח, שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה וכו'. עד"ה המצב"ה גי' בלע"ם: