שפתי כהן על התורה, בראשית כט:כו

ויהי בבקר ויאמר אל לבן וכו' ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו. א"ל אתה ראית את כל אנשי המקום שבאו ואם הייתי משנה המנהג היו הורגים לי ולך, וזהו שאמר לא יעשה כן, כמו כן בנות צלפחד דוברות שהוא הדין וא"א לעבור על דתן, אבל בלבי היה ליתן לך רחל ועוד היום הנה רחל לפניך מלא שבוע וכו', ולזה אמר ונתנה, לא אמר ואתן אלא ונתנה מדעת כולם שכולם יסכימו. א"כ רימה לאנשי מקומו, רימה. ליעקב, ועשה רמאות אחר בשפחות שנתן זלפה שהיא הקטנה ללאה כדי שלא יכיר שיאמר קטנה לקטנה, ולזה תמצא שאמר ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה, לא אמר לשפחה כמו שאמר בבלהה, אלא לפי שזלפה קטנה אינה יודעת בטיב השפחות ולזה לא אמר לשפחה, אבל בבלהה שהיא גדולה ויודעת בטיב השפחות אמר לה לשפחה, וכן אז"ל במדרש ותלד זלפה בכולן כתיב ותהר וכאן כתיב ותלד אלא מתוך שהיתה בחורה לא היה עבורה ניכר: