שפתי כהן על התורה, בראשית כח:ה

אם יעקב ועשו. היה לו לומר אם עשו ויעקב שעשו יצא קודם, אלא שלח יצחק ליעקב אצל לבן לומר שרוב הבנים דומים לאחי אמם ולכך יצא עשו, אם כן הוא סבת רשעו, א"כ ראוי לו ליסרו ולפצותו מעל יעקב, ואמר לו אגב אורחיה שהרשע שבו הוא מצד אביו, לזה אמר לבן בן בתואל הארמי, לא יצא לאמו שהיא צדקת כי היתה עקרה ומצדקותיה נפקדה בבנים. ולזה העבד כששאל לה בת מי את אמרה לו בת בתואל אנכי אבל לא תפנה אליו שהוא רשע פנה לאמו הצדקת, ולזה אמר בן מלכה אשר ילדה לנחור, אם כן לז"א אחי רבקה הואיל והוא אחיה ועשו בא מצדו עליו לפצותו, אם יעקב, היא אמו והוא בנה היא דומה לו והוא דומה לה, ולזה תמצא אם יעקב עם מאריך טרחא לומר אם יעקב, ועשו אינו אדוק עם יעקב:

או נאמר שאמר אחי רבקה לומר שאתה מתפאר ומתגדל בה והיא אוהבת את יעקב א"כ לך ראוי לייסרו לעשו ולהסירו ולפצותו מעליו מאחר שהיא אחותך כו':

גימטריאות ויהי רעב. נסמכה אכילת עשו לויהי רעב בארץ לומר לך שהרשעים שאוכלים ושבעים ובועטין ובוזין המצות מביאים רעב לעולם:

והתברכו בזרעך. מלשון הברכה שמבריכין הגפנים לומר שיתגיירו העכו"ם ויהיו נטועים בזרעך:

והבאת עלינו אשם ס"ת למפרע מות:

ויברכהו ה' ויגדל, כשהקב"ה מברך הצדיק שמו נתגדל, ה' ויגדל:

שלש גדולות נאמר כאן ויגדל וגדל גדל, כנגד שלשה מעשרות מעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני. ד"א כנגד ג' דברים מקנה צאן, ומקנה בקר, ועבודה:

בארות. רמז על התורה דכתיב באר את התורה:

סתמום פלשתים. בטלו התורה:

הבארות אשר חפרו עבדי. ס"ת בגימטריא התורה:

בנחל גרר וישב שם, גרר עצמו ועשה ישוב לתורה, ועשה לה תגין, שכן גרר גימט' ת"ג:

ויחפור את בארות המים, החזיר את התורה בחריפותו, כי תורתו של אברהם סתמום פלשתים והוא החזירה. וזהו וימצאו שם באר מים חיים, נתגלה לו סוד התורה שם באר מים חיים, בגימ' הוא סוד התורה ע"ה:

עשק זה גלות בבל שנשתעבדו ישראל שם ע' שנה, ואם תחשוב עשק בגימ' ע' שנים, ועוד עשק למפרע שקע, שנשקעו שם ונשאו נשים נכריות:

שמה שטנ"ה, אותיות השטן, זה המן:

רחובות. רחבת כתיב זה מלכות יון שגזרו על ישראל שלא לטבול וזימן להם הקב"ה מים לטבול, וזהו ופרינו בארץ, וגזרו לבטל התורה עד שהרחיב להם והרגום, וזהו רחבת גימט' התורה ע"ה:

ועשה לי מטעמים. צוהו שיזכור לומר ד"ת על השלחן, מטעמים, טעם מים ואין מים אלא תורה שהמים אין להם טעם:

גשה נא ואמושך בני האתה, ר"ת גנובה, א"ל שמא גנובה הברכה בידך:

ויבא לו יין. הביא לו סודות התורה, ולזה אמר לו גשה נא ושקה לי, השקני מיין הרקח, ולזה ברכו ויתן לך מטל השמים הוא הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים בשכר שעוסקין ברמ"ח מצות עשה ושס"ה לא תעשה, שנאמר כי טל אורו"ת בגי' תרי"ג, וזהו מה שאז"ל כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו:

וישטום עשו את. ס"ת מות, אמר עשו אבא ברכני ועל חרבך תחיה אם אהרוג את יעקב אין בזה עון מות כדין ההורג את האדם שדינו מות, כך ברכני אבי ועל חרבך תחיה תחיה ולא תמות:

עד אשר תשוב חמת, היא סבורה שתשיב חמתו ורוח הקדש צווחת ואומרת ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח, יעשה שלא ישכח, קרא לארצו שעיר על שלקח הברכה בעורות גדיי העזים והיו ידיו שעירות, ולשדהו קרא שדה אדום על שלקח הבכורה בתבשיל אדום:

קום לך פדנה. קימה יהיה לך:

לרשתך את ארץ מגוריך, מגריך כתיב, אותם המתגרים בך תירש ארצם:

וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי, הלך שם שאם יאמרו לו למה רמית אחיך יאמר מכם למדתי שאתם רמאין:

כי רעות בנות כנען בעיני יצחק, הרעות היה נכנס בעיני יצחק כמו שאז"ל שהיו מקטרין לע"א ונכנס העשן בעיניו וכהו עיניו:

וילך עשו א"ל ישמעא"ל, בגימטריא הלך זרזר אצל ערב עה"מ: