שפתי כהן על התורה, בראשית כד:מז

ואשים הנזם על אפה. לא אמר באפה אלא על אפה לפי שכבשה אפה ולא אמרה לו אדם גדול כמוך ואתה יושב על העין ואני קטנה ואתה מטריחני שאוריד לך הכד על ידי ויהי זה נתון בידי עד שתשתה. ולכן נתן הצמידים על ידיה עשרה זהב משקלם, על שאחזה הכד בעשר אצבעותיה, שנא' ותורד כדה על ידה ולא אמר בידה, או על שהשקתה י' גמלים. ובספור הדברים אמר ותורד כדה מעליה, לפי שבזוי וגנאי הוא לו שיטריח בת קטנה כ"כ ויאמרו שהוא מרוב עצלות, ומ"ש וישם הנזם על אפה והצמידים על ידיה מכאן דרשו ז"ל שרמז לה שעתיד לצאת ממנה עם שיביאו שקלי בקע לגלגולת ויקבלו שני לוחות הברית שבהם עשרת הדברות: