שפתי כהן על התורה, בראשית כד:יא

ויברך את הגמלים מחוץ לעיר. שלא היו נכנסים למקום שמצוי שם ע"א, ולזה אמר לו ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים, פניתי הבית מע"א ובזה יש מקום לך ולגמלים:

לעת ערב. שהיא מדתו של יצחק שהיא עת המנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, לעת צאת השואבות בערב לעת שהנשמות שואבות זו מזו ומתיחדות זו עם זו לזה רצה לראות הנשמה שהיא שואבת מדתו של יצחק. ויאמר ה' אלהי אדוני, ועשה חסד עם אדוני אע"פ שמדתו חסד עתה שהוא עת ערב והיא מדת הדין אני רוצה שתגבר מדת החסד: