שפתי כהן על התורה, בראשית כג:ב

בארץ כנען. לשון תגר כלומר שהלכה להילוך סחורתה (לקנות נפשות):

ויבא אברהם. מבאר שבע. וא"ת מי הוליכה לשרה לחברון, שמעתי כשבא השטן ואמר לה היכן יצחק אמר לו הלך עם אביו ללמדו מעשה הקרבן א"ל הוא הקרבן, לא האמינה לו הלכה אצל אחימן ששי ותלמי אמרה להם אתם ארוכים ורואים מרחוק הביטו וראו אם תראו זקן אחד הולך עם ג' נערים אמרו לה אנו רואים זקן אחד עוקד בחור אחד והסכין בידו מיד מתה:

עוד ויבא אברהם לספוד ולבכות ונפל על פני מתו כדי לעורר ההספד והבכי, ועכ"ז לא ספד ולא בכה שנאמר לספוד ולא ספד מרוב השמחה שעמד בנסיון, ולכך לא הביא יצחק עמו כדי שלא יראהו וישמח יותר. שמעתי שנמצא בזוהר שמה. שלא הביא יצחק עמו לפי ששחט בו אברהם רוב שנים והוליכוהו המלאכים תיכף לג"ע לרפאתו ונשתהה שם ג' שנים וברך עליו בא"י מחיה המתים, ולזה אמר כשנכנס יעקב, אמר ראה ריח בני כריח שדה שהיה מכיר בו: