שפתי כהן על התורה, בראשית כב:כד

ובמדרש ופילגשו ושמה ראומה כלם לשון מרדות הן. טבח טבחון גחם גחמון תחש תחשון מעכה מעכון ע"כ. והכוונה לומר שאעפ"י שאלו שהם בני הפלגש ותראה שהם בעלי דין אינן אלא בני מרדות, כי הן מצדו של אברהם שהוא איש חסד, ואעפ"י ששמותיהם מורה עליהן שהן בעלי דין אינן אלא לאיים לבד כמו שאמר דהע"ה אם לא ישוב חרבו ילטוש לטישה לבד כדי לאיים, קשתו דרך ששם החצים בקשת לדולקים יפעל ולא עליהם כי אינו אלא לאיום לבד, זהו אז"ל טבח טבחון וכו':

גימטריאות כחם היום אותיות חמה כיום שהוציא חמה מנרתקה אותו היום. ויאמר אדני. פירש רש"י ז"ל לגדול אמר ד"א לשכינה. ויאמר אדני אם נא, בגימ' זה היא השכינה:

ואקחה פת. גימ' ת"ר רמז לו שבזכותו ירד המן לת"ר אלף שהם כלל כל ישראל:

זקנים באים בימים מזומנים ובאים לעולם שכולו ימים ואין בו לילות:

עדנה. העדן:

אשר יצוה בגימטריא גמילות חסדים:

צדיק עם רשע. ר"ת צער כי צער לצדיק להקבר עם הרשע:

חלילה לך. חללה כתיב חסר י' כי עשרה דורות מנח ועד אברהם אמר לו וכי תעשה בהם כמו דור המבול להרוג אותם ולעשותם חללים:

וכמו השחר עלה. שהשכים אברהם להתפלל תפלת השחר ונצול בזכותו וכן אמר לו ההרה המלט בזכות ההר הגדול, שהאבות נקראו הרים שנאמר אשא עיני אל ההרים:

הנך מת על האשה אשר לקחת, על הלקיחה לבד אתה חייב מיתה, לקחת והפרדת אשה מבעלה:

כי עצור עצר. למה עצר שאר העם כדי שידעו כולם שאבימלך לא קרב אליה שהרי הם נעצרים כמוהו:

בעד כל רח"ם. בגימ' אברה"ם בשבילו נעצרו:

ותה"ר, בגימ' תור"ה שמלמדין לילד תורה כשהוא במעי אמו:

ותמלא החמת מי"ם, בגימ' מלא"ך ע"ה, לומר שעל חמת המלאכים שערערו עליו וזהו אחד השיחים אחר שיחת המלאכים:

המרי"ה, בא"ת ב"ש ציגמ"ץ גי' רג"ל, רמז לו שעתידין הדורות לעלות שם ג' רגלים, וגם רמז לו שלא יעלה להר אלא ברגלו לא עם החמור ולזה אמר שבו לכם פה עם החמור:

כל גויי הארץ עקב. רמז לו שכל העכו"ם יהיו נדושים בעקב רגלי זרעו, זהו זרעך כל גויי הארץ: