שפתי כהן על התורה, בראשית כב:ב

ולך לך אל ארץ וכו', בנסיון ראשון נאמר לו ג"כ לך לך תדע כי מאל"ף עד כ' ע"ה ומאל"ף עד ל' ק"ה, ע"ה עם ק"ה עולה ק"פ ב' פעמים ק"פ ש"ס כנגד ל"ך לך יעלה שמ"ך, רמז לו שיהיה לו שם בעולם שיאמרו אחר ק' שנה הקריב בנו לאהבתו ית', וגם כן בנסיון ראשון אמר ואגדלה שמך. ועוד לך לך מארצך וכו' ולך לך אל ה"ר וכו' ע"ה והכולל אור, רמז שאחר שני אלפים של תהו יבא אור של תורה שממנו ההתחלה של ב' אלפים תורה, וכן ך' פשוטה ת"ק ד' ך' ך' ך' ך' הרי שני אלפים ועליו נאמר ויהי אור, ויהי בגימטריא אברהם עם ג"פ ה' אותיותיו, עוד רמז לו שהכל ילכו לאור העקידה וכולם אוכלים בזכות לך לך היינו כלכל שיכלכל את כל העולם ומעמידם בזכותו, ולזה אנו אומרים פרשה העקידה בכל יום, ועוד לך לך אינם מתחלפים בא"ת ב"ש והיינו כל לך לומר שזכותה עומדת לעד: