שפתי כהן על התורה, בראשית כב:יג

וירא והנה איל. במדרש ר' יהושע אומר מלאך הביאו מגן עדן ותחת עץ החיים היה רועה ושותה מהמים שעוברים תחתיו והיה ריחו נודף בכל העולם, וכן בקרני"ו בגימטריא מלאך הביאו לו מגן עדן:

עוד במדרש והנה איל רבי זכריה אומר איל שנברא בין השמשות רץ ובא להתקרב תחת יצחק והיה סמאל עומד ומסיתו כדי לבטל קרבנו של אברהם אבינו ונאחז בשתי קרניו בין האילנות מה עשה אותו איל פשט את ידיו ואת רגליו בטליתו של א"א והביט אחריו והגישו והקריבו ע"כ. וזהו לשון נאחז כי היל"ל אחוז אלא הוא נאחז שהיה בורח מסמאל שלא יסיתו, בקרניו בגי' ריחו נודף עה"מ, מכאן ידע אברהם שהוא מגן עדן ואינו של שום אדם והקריבו, אחר בגימ' ברח ע"ה שברח מסמאל, ונאחז בסבך שנאחז באילנא רברבא שהוא אברהם, ולזה רמזו ז"ל הרוצה ליתלות יתלה באילן גדול, בסבך בא"ת ב"ש בגי' לתרח, שההסטה היתה שהוא מזרעו של תרח, איל אחר נאחז בסבך גימטריא ת' שהוא סמאל שהוא ר"ע עי"ן, שרעה עינו שלא יקרב תחת בנו, וכשנאחז בסבך שהוא אברהם ברח, וכן איל אחר נאחז בסבך (ע"ה והמלות) בגימ' ברח מידי סמאל. אז"ל כי האיל הוא אחד מי' דברים שנבראו בין השמשות, והוצרך להיות כן נגד מדתו של יצחק, כי אברהם מדתו בקר שנאמר וישכם אברהם בבקר וחשב לו הקב"ה כאילו הקריב תמיד של בקר, והאיל שהוא תחת יצחק במקום תמיד של בין הערבים לזה נברא בין השמשות: