שפתי כהן על התורה, בראשית כב:יא

ויקרא אליו מלאך ה' וגו' למה מן השמים שאילו לא כן לא היה נמנע שאילו בא אליו המלאך ואומר לו אל תשלח ידך אל הנער היה אומר לו דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים ולא היה נמנע מלשחוט, לזה היה מן השמים לומר שגזרת עילאין היא:

ויאמר אברהם אברהם שתי פעמים א"ל רח"ם על רמ"ח איבריו רח"ם לך רח"ם ליצחק. רח"ם רח"ם. א"ל כמו שאתה שמך רח"ם ונתמלאת אכזריות לעשות מצותי כן אני אמלא רחמים בעת שהעולם צריך אכזריות, אברהם אברהם ב' פעמים בגימט' המאכלת, שישראל אוכלים מתן שכרה: