שפתי כהן על התורה, בראשית ב:ב

ואמר מכל מלאכתו אמרו בתנחומא ממלאכת עולמו שבת אבל לא שבת ממעשיהם של צדיקים ולא ממעשיהם של רשעים אלא פועל עם אלו ועם אלו ומראה לאלו מעין דוגמא שלהם ולאלו מעין דוגמא שלהם, ומנין שפורענות רשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא, ומנין שפעולתן של צדיקים קרויה מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת וכו'. ואמר וישבות מכל מלאכתו לומר שאין עוד בריה חדשה ואין כל חדש ועולם כמנהגו נוהג עוד לעשות רמז למה שאחז"ל במדרש ג' בריות ברא הקב"ה בכל יום במעשה בראשית, ביום ראשון ברא שמים וארץ ואורה, בשני ברא רקיע וגיהנם ומלאכים, בג' ברא אילנות ודשאים וג"ע, בד' ברא חמה ולבנה ומזלות, בה' ברא דגים ועופות ולויתן, בו' ברא אדם וחוה ורמש ובהמה וחיתו ארץ ומריאים. אשר ברא ועשה אין כתיב אלא אשר ברא אלהים לעשות מה שעתיד לעשות בשביעי עשה בששי ע"כ. להודיע מה שאמר במקום אחר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ר"ל כשיבא יום שבת יהיה כאילו כל מלאכתך עשויה, וגם כדי שידע האדם מעלת השבת ויזמין לו מנה יפה ביום הששי שנאמר והיה ביום הששי והכינו וכו'. והלא ביום אחד יכול לבראות כל מה שברא בששה ימים וברגע אחד חלא להודיע לבני אדם שיתנו לכל יום ויום חלק הראוי לו ומצות הראויות לאותו יום אם חול אם שבת או יום טוב כמו שאני עתיד לפרש על פסוק ביומו תתן שכרו בעזרת האל: