שפתי כהן על התורה, שמות ז:ט

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת וגו'. מה שהיה תחלת האותות אות התנין הוא לפי שהקב"ה רצה להקשות את לבו כמ"ש ואני אקשה את לב פרעה וגו', אמר הקב"ה צריך להפכו לבריה אחרת, שהוא תנין, תנין גימ' תיק ותי"ק בא"ת ב"ש אדם, א"כ נהפך מאדם לתיק ומתיק לתנין, ולז"א לתנין ולא אמר לנחש, ולבסוף אמר והמטה אשר נהפך לנחש לא אמר לתנין, לרמוז להפוך שנהפך מאדם לתנין כמ"ש, ולזה היה תנין ולא בריה אחרת לפי שהנחש אם לא ירוצצו את ראשו לא ימות ומקבל כל מכות שבעולם, לזה קודם שיביא עליו המכות נעשה תנין, ולז"א והשלך לפני פרעה יהי לתנין, כלומר פרעה יהי לתנין, ולא אמר השלך לפני פרעה ולפני עבדיו כמו שהיה במעשה שאמר וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו, אלא לפני פרעה יהי לתנין כדי שיוכל לקבל המכות ומתפשט ומתעקם, כן פרעה כשבאה המכה אומר חטאתי וכשתסור מעליו חוזר ומתעקם. וכתב רבינו בחיי מה שנהפך לנחש ולא לבריה אחרת לפי שהנחש חטא והחטיא לחוה בלשון, כן פרעה חטא בלשון שאמר מי ה' ע"כ: