שפתי כהן על התורה, שמות לח:כ

וכל היתדות למשכן ולחצר סביב נחושת, בא לומר אע"פ שדרך היתדות לעשותם מברזל אך הברזל הוא שנאוי לפני המקום שהוא זיונו של עשו והוא כלי מלחמתו ומתגאה בו ונאמר ואת עשו שנאתי, את לרבות כלי זיונו שהוא חרבו, כמ"ש על פסוק ותקח צפורה צור ולא סכין ע"ש, לזה בא לומר דלא מבעיא היתדות של המשכן אלא אפילו של החצר היו נחושת:

גימטריאות תנופת זהב לה', תנ"ו פ"ת לעניים ונחשב לכם כאלו נתתם זהב לה':

אשר נמצא אתו עצי שטים, ס"ת ראוי"ם, כלומר ראוים לתת לנדבה:

בידיה טוו ויביאו מטוה, ר"ת למפרע מוטב שהביאו מהמוטב:

לב בידיה טוו. ר"ת למפרע טבל, שהיו טובלות לעשות בטהרה ולא בטומאה, וכן בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת, ר"ת בטומאה, ר"ל טבלו מפני הטומאה:

שמן למאור בשמים. אם אתה נותן שמן להאיר, בשמים כלומר יושב בשמים יאיר נשמתך שנאמר נר ה' נשמת אדם:

למאור. למה אור וכי הקב"ה צריך אור:

לעשות. לעשת כתיב לומר שהם לא עשו אלא בסייעתא דשמיא:

אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה, לומר לפי שעשו עצמן כבהמה זכו להיות חכמים ונבונים, וכה"א אדם ובהמה וכו':

נדבה בבקר בבקר. כל המביא נדבה בעולם הזה זוכה להביאה לעולם הבא שנקרא בקר שנאמר נפשי לה' משומרים לבקר:

איש איש ממלאכתו. הקב"ה שנקרא איש סייע במלאכה:

והותר. אותיות תורה שהיו עוסקים בתורה תחילה והנותר מהיום היו עוסקים במלאכת המשכן, מכאן שאין מבטלין ת"ת אפילו לבנין בה"מ:

ופניהם איש אל אחיו, ס"ת שלום, רמז על המלאכים שנאמר עושה שלום במרומיו:

כרכבו. גימ' רמ"ח כנגד איבריו של אדם שהמזבח מכפר עליהם:

במראות הצובאות. לפי שעל הכיור היה מצוייר עליו מעשה מרכבה ולזה נקרא כיור לשון ציור וכיור: