שפתי כהן על התורה, שמות לג:ב

ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי. אם הוא יגרש, המלאך למה. אלא אמר להם שלא יקשה עליהם סלוק שכינתו, כמו שאמר אח"כ כי עם קשה עורף פן אכלך בדבר, כלומר לטובתם הוא ושלוחו כמותו. וז"א ושלחתי וגרשתי אע"פ שהוא המגרש על פי שליחותי הוא המגרש:

עוד יראה על כפל הענין והשנוי שאמר לך נחה את העם הנה מלאכי ילך, וחזר ואמר לך עלה מזה אתה והעם וגו' ושלחתי לפניך מלאך וגו', שלמעלה א"ל על ענין זה הדור שינהיגם במדבר, כי עתידים כולם למות במדבר, לזה אמר ועתה כלומר מה שהוא לצורך עתה, אבל לעתיד לבא יהיה לך עילוי גדול שתביאם ותכניסם לארץ, כמו שאמרו ז"ל על פסוק ויתא ראשי עם, למה מת משה רבינו במדבר כדי לנחם מתי חוצה לארץ שלא יאמרו אין להם תחיה ועתיד להביאם ולהכניסם הרועה עם צאנו, א"כ זהו אומרו לך עלה מזה, מזה יהיה לך עליה אתה והעם אשר העלית מא"מ, כמו שהעליתם כן אתה עתיד להכניסם אל הארץ אשר נשבעתי, ושלחתי לפניך מלאך לא אמר מלאכי שהוא מן הנפרדים אלא מלאך שהוא מלאך הברית מלאך הגואל שהיא שמחת עולם על ראשם, וגרשתי את הכנעני האמורי וגו', שהם ז' עממין ולא אלו לבד אלא אל ארץ זבת חלב ודבש, ויהיה פירוש אל ארץ כאלו אמר ולארץ זבת חלב ודבש וגו', ולפי פירוש זה נראה בלתי מסודר כי היל"ל עלה מזה אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם וגו' ארץ זבת חלב וגו' ושלחתי לפניך וגו' כי לא אעלה בקרבך וגו'. ולפי זה הדרך כי לא אעלה בקרבך חוזר למעלה, למה שאמר ועתה, למה שאני עתה:

ואמר הנה מלאכי ילך לפניך כי לא אעלה בקרבך פן אכלך שלא תחול מה"ד עליכם, וכן אכלך גימ' ע"א שהן סנהדרי גדולה: