שפתי כהן על התורה, שמות כה:יב

ויצקת לו ד' טבעות זהב. בארון היו טבעות, ובשלחן היו ג"כ טבעות, ובקרשים היו גם כן טבעות, והמזבח היו לו ג"כ טבעות, ומזבח הקטורת היו לו ג"כ טבעות, ובכולם נאמר עשייה, ובטבעות הארון אמר יציקה, שנאמר ויצקת לו תרגום ותתך, לומר שהתורה מתכת החומר, כמו שאמרו ז"ל למה נקראת תושיה שמתשת כחו של אדם, כח החומר כדי להוסיף כח השכל, וכן ויצקת עם ה' אותיות גימ' תורה, לומר שהתורה היא המתכת, ובעשויה שכולם ע"י בצלאל נאמר בהם יציקה, בארון אמר ויצוק לו ד' טבעות, וכן בשולחן ויצוק לו, וכן במזבח העולה אמר ויצוק לו ד' טבעות, לפי שהיה חומרו זך וכבר הותך חומרו, חוץ ממזבח הקטורת אמר בו ושתי טבעות זהב עשה לו, לפי שהוא קישור כל העולם ע"י הקטורת והוא דבר רוחני שאינו נתפס, והוא בן אדם שקורץ מחומר, לזה אמר בו עשייה, ובקרשים אמר ואת טבעותם עשה זהב לפי שאי אפשר בהתכה, לפי שהיו מחוברים עם צפוי הקרשים. והטבעות הם רמז למחזיקים בלומדי התורה כמו הטבעות שהם מחזיקים בארון ממש, והיו ד' רמז שיחזיקוהו בד' יסודותיו. ומה שאמר על ד' פעמותיו ולא אמר על ד' הפאות כמו שאמר בשולחו, או על ארבע קצותיו כמו שאמר במזבח, כאן רמז מה שאמרו ז"ל, שהארון היה נושא נושאיו שהיו נושאים אותו ופניהם לארון ולא היו הופכים פניהם משום כבוד התורה, וא"א לילך אדם הפוך אלא שהיה נושא את נושאיו, לז"א על על ארבע פעמותיו הם הד' שנושאים אותו, ופעמותיו הוא מלשון פסיעות כמו מה יפו פעמיך, זהו ד' פעמותיו, הם פסיעות הארון שהוא הפוסע והולך ולא הנושאים, לז"א פעמותיו:

עוד יתכן לומר שאמר פעמותיו. שהן מרכבת השכינה, ופעמותיו מלשון פעמונים שהן מזמרים ומשבחין בהליכתם, ולרמוז להם אמר ויצקת לו ד' טבעות, שהם מציקין זה לזה וקרא זה אל זה, ולא היו הטבעות של הבדים כי על הטבעות של הבדים אמר ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית וכן מצאתי מי שפירש ושתי טבעות אחרות חוץ מד' טבעות, אבל לא פירש מה היו משמשות, ובזה נתיישב וא"ו של ושתי. ורש"י ז"ל פירש ושתי טבעות הן הן הטבעות שבתחילת המקרא ופירש לך היכן היו, וא"ו זו יתירה ופתרונו כמו שתי טבעות, ויש לך ליישבו כן ושתי מן הטבעות האלו על צלעו האחת עכ"ל. ודחוק הוא. עוד פירש על ד' פעמותיו כתרגום על ד' זוויתיה ובזויות העליונות סמוך לכפורת היו נתונים ב' מכאן וב' מכאן. והרמב"ן ז"ל פירש על ד' פעמותיו מלשון פסיעותיו, כי היו הטבעות נתונות בזויות התחתונות סמוך לשולי הארון, כי דרך כבוד הוא להגביה הארון למעלה ושיהיה נשא וגבוה על כתפות הכהנים, לרמוז על דוגמתו שהוא רם ונשא גבוה ותלול למעלה למעלה ע"כ. ועם מה שפירשתי שד' טבעות הם רמז למחזיקים בלומדי התורה, יאמר על ד' פעמותיו, לומר שהלוכם הוא ע"י עסק התורה ובזכותו הם הולכים, לפי שהוא שעבד ד' יסודותיו לתורה: