שפתי כהן על התורה, שמות כ:כג

ולא תעלה במעלות. אם נתתי לך שום מעלה לא תעלה יותר ממה שנתתי לך, כמו שעשו פרעה וחירם מלך צור ונבוכדנצר שנתתי לכם מעלה והם רצו לעלות יותר ממה שנתתי להם, ונפלו ונגלה ערותן:

עוד לא תעלה במעלות על מזבחי, מי שהוא מזבחי שהוא זבוח ומקבל היסורין לא תעלה עליו, ואם יצטרך אליך ללוות ממך לא תתבענו, כמ"ש פרק איזהו נשך לנושה בחבירו ויודע שאין לו שאסור לעבור כנגדו, ת"ל לא תהיה לו כנושה, לא תהיה עליו כמשא שלא תתראה לו בכל זמן, ר' אמי ורבי אסי אמרי כאלו נדון בב' דינין שנאמר הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים, אשר לא תגלה ערותך עליו שתענש בשבילו. לא תעלה במעלות על, ר"ת לתבע לנושה אם הוא עני ונקשה:

ובמדרש אשר לא תגלה ערותך עליו, אם אבנים שאין בהם לא רעה ולא טובה אמרה תורה לא תנהוג בהם בזיון חבירך שהוא בדמיון של מי שאמר והיה העולם עאכ"ו שלא תנהוג בו בזיון, ואם נהגת כדאי אתה לחוב בעצמך שנאמר אשר לא תגלה ערותך עליו שתענש על ידו ח"ו:

גימטריאות וישמע וי שמע. שנזדעזע וחרה לו על אבדן המצריים, כמו שאמר ז"ל על ויחד וכו':

חונה שם. חנה כתיב שראה כבודו של מקום שחנה שם:

ויבא האהלה. אהל ה', אהלה של תורה:

על אודות ישראל. שנתגייר ונכנס לדת ישראל:

ויצילם. ויצלם כתיב שלא היו ראוים להצלה לפי שהיה עמהם פסל מיכה, זהו ויצלם כתיב:

ויהי ממחרת. פירש"י ז"ל ממחרת יום הכפורים קודם מתן תורה בא, פירוש יום הכפורים שלו שהביא כפרתו שנאמר ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים וגו':

לא תוכל עשהו כתיב, כבר עשהו, הקב"ה שהוא דן יחידי אבל אתה אין דן יחידי:

את הדרך. גימ' זהו גמילות חסדים:

ישפטו הם. ישפטו כתיב, אם לא ישפטו אמת ישפטו מן השמים. הם והקל מעליך, ס"ת מל"ך, שאמר לו עשה לך שרים כמו המלך:

ויקר"א אלי"ו הוי"ה, ס"ת או"ה, כביכו"ל כאילו היה מתאוה למשה:

אליו הוי"ה מ"ן הה"ר, ר"ת אימה שהתורה באימה ניתנה:

ההר לאמר כ"ה, ר"ת הלכ"ה, זהו שאומרים הלכה למשה מסיני:

כ"י ל"י, גימ' ע' אומות ובחרתי בכם. תדבר, גימ' רו"ת, רו"ת מצות יתרים ישראל על בני נח, שבני נח אין להם כי אם ז' מצות, יתר עליהם רו"ת תדבר אל בני ישראל:

בעבור ישמע העם. ס"ת רע"ם, שהתורה נתנה ברעם:

משה את דברי העם. ס"ת למפרע מית"ה, שמתו כולם והוריד טל שעתיד להחיות בו המתים והחיה אותם:

ויוצ"א מש"ה א"ת הע"ם לקרא"ת האלהים, בגימ' היו ככלה היוצאת לקראת חתן:

בתחתית. גימ' שכפה עליהם ההר כגיגית:

והר סיני עשן. ענ"ש, שמשם בא להם עונש אם יחטאו:

ד"א והר סיני עשן, היה ירא שמא לא יקבלו ישראל התורה:

קול השופר. השפר כתיב, רמז על השמים שלא היו שפירים שמא לא יקבלו ישראל התורה:

וגם הכהנים. גימ' אילו הם נדב ואביהוא:

אנכי ה' אלהיך. ר"ת גימ' י"ב, לי"ב שבטים הוא אומר:

לאוהבי. אהבי כתיב, גימ' י"ח, המתפללים י"ח ברכות בכוונה נקראים אהבי:

ולשמר"י אותיות ירושלים, שיזכו לשבת בה:

כי לא ינקה ה', ר"ת כלי"ה, חייב כליה הנשבע לשקר:

זכו"ר א"ת יו"ם, ס"ת רתם, המחלל את השבת נדון בגחלי רתמים:

לקדשו. אותיות שדול"ק, שיהא נר דלוק לכבוד שבת:

לשו"א, שאו"ל, שיורד לשאול הנשבע לשקר:

לקדשו. וסמיך ליה ששת ימים, לומר שמששת ימי החול ברור מנה יפה לשבת:

אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך וגרך, הרי ז' כי כל מעשה שבת הם ז', הוא יום ז', וז' בני אדם קורין בו, וז' שמות במזמור שיר ליום השבת, ומתחיל הדבור בז' זכור:

ואמתך. אומתך. אמ"ך, וך' דאמך באי"ק בכ"ר ת"ק, גימ' ישראל, שיכבד לכל אחד ואחד מישראל ולא יבזהו, כמ"ש התנא אל תהי בז לכל אדם, שהם בני אל חי:

ר"ת של עשרת הדברות גימ' רחל, לפי שרחל נקראת על שם ישראל, שנאמר וכרחל לפני גוזזוזה נאלמה, ויש בה כת"ר אותיות, לומר שהתורה מכתרת לומדי התורה, והעובר עליה נאמר עליו הכרת יכרת, ויש בה עק"ב תיבות, שקיימם אברהם שנאמר עליו עקב אשר שמע אברהם בקולי, ועליהם רמזה תורה בקע לגולגלת:

ונגש משה אל הערפל, לפנים ממחיצת מלאכי השרת, שכן נגש גימ' מיכאל וגבריאל:

נגש אל הערפל. ס"ת שלל, שעלה לשלול שלל מן המלאכים והיא התורה דכתיב עלית למרום שבית שבי:

לא תעשון אתי. ס"ת אני, אני הוא לא תעשון אחר עמי:

מזבח אדמה תעשה תעשה עצמך כאדמה שהוא מדרך לכל ואני מעלה עליך כאלו הקרבת לי כל הקרבנות, וזהו וזבחת. עליו את עולותיך ואת שלמיך. ואם מזבח אבנים, אם עשית עצמך כאדמה תזכה להעמיד צדיקים שהם נקראים אבנים, שנאמר ארץ אשר אבניה ברז"ל:

ולא תעלה במעלות. מעלות מלא גימ' מתונים, מכאן אז"ל הוו מתונים בדין, שלא יעלה על לבו לפסוק הדין מהרה אלא ע"י מתון, וכן אמר בסנהדרין (דף ו') דרש בר קפרא מנא הא מלתא דאמור רבנן הוו מתונים בדין דכתיב ולא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים, א"ר אלעזר מניין לדיין שלא יפסיע על ראשי עם קודש שנאמר ולא תעלה במעלות וסמיך ליה ואלה המשפטים: