שפתי כהן על התורה, שמות ב:ב

ותהר האשה ותלד בן כו'. אז"ל שנולד לז' חדשים, והטעם למה יצא משה לז' חדשים לפי שט' חדשים עולים ר"ע ימים ומשה טוב בלא רע שנאמר ותראה אותו כי טוב הוא, מאין ידעה, שלא נולד לר"ע ימים שהם ט' חדשים:

עוד נולד לז' חדשים, הוא סימן לישראל שיחסר להם מן הקץ, זכו אחישנה. וסימן בטרם תחיל ילדה, שנולד לז' אין לה חבלי לידה, כמו שאז"ל ג' חדשים ראשונים דר למטה אמצעיים באמצע אחרונים למעלה ובעת הלידה מתהפך ויורד זהו חבלי לידה, אבל מי שנולד לז' אין לו כ"כ חבלי לידה א"כ בטרם תחיל ילדה, והיולדת לז' יולדת למקוטעים, פירש"י שאין לוקח מחודש ז' כי אם יום אחד ומשה לקח מחודש ז' ארבעה ימים שהם קפ"ד ימים כנגד זכות האבות מדלג על ההרים בזכות ההרים שהם האבות שדפק"ו על דלתי רחמיו ופק"ד ה' את עמו וישמעו כי פק"ד ה' את עמו וחסר להם מן הקץ מנין דפק"ו, שהם ק"ץ שנים חסר להם מן הקץ, א"כ כשבא אם זכו, יבא פתאום בלא חבלים כמו שאמר פתאום יבא האדון אשר אתם מבקשים וגו', אמנם כשבא בעתו אז"ל שיבאו צרות כאמרם אם ראית צרות תכופות צפה לרגליו של משיח, והגאולה של מצרים היתה שלא בעתה, לזה נולד הגואל שלא בעתו בלא חבלים, שקול משה כנגד כל ישראל, א"כ לזה נולד לז' חדשים:

ותרא אותו כי טוב הוא. על דרך הפשט לפי שילדתו לשבעה והיולדת לשבעה יולדת למקוטעים, פירוש שבעה חדשים שאינם שלמים וחשבה שהוא נפל כשראתה אותו ראתה שהוא שלם באיבריו ובריא ומשום עין הרע הצפינתו ג' חדשים כדי שאם יראוהו אחר כן לא יביטו עליו בעין רעה, כי הנולדים לט' כולם הם בריאים וטובים. פירוש טוב כמו בריא כמו ונשבעה לחם ונהיה טובים. ולא יכלה עוד הצפינו שכל כך גדל עד שנעשה כבן שבע שנים שכן אמרו והנה נער בוכה שהיה קולו כמו נער, אז אמרה שנצרך להצפינו, ותקח לו תב"ת גימ' הי"א העלימת"ו מ"ן העי"ן, גמ"א באתב"ש רי"ת ע"ה תור"ה, שעתיד לקבל התורה שהיא נתונה בארון. גמ"א בגימ' מ"ה ע"ה הוי"ה במלואו, גמ"א נוטריקון גדול מהולל אתה. למפרע אתה מלך גדול, גומל מפעלות אתה. גואל מלך אדיר. ותחמרה בחמ"ר, נוטריקון ח"י מל"א רחמי"ם, ובזפ"ת זכאי פנה תחינתו, זה פנה תורה. עוד זה פועל תורה, שעמד כמו פועל לקבל התורה, עוד בחמר ובזפת ברחמים ודין, ברחמים שריחמה עליו והצפינתו, ודין ששמתו בתיבה על שפת היאור. עוד ולא יכלה עוד הצפינו לפי שנתמלא הבית אורה, ולזה לא שמה אותו בספינה קטנה אלא הסגירתו בתיבה, ותשם בסוף, כדי שיהיה סמוי מן העין, כי סוף הוא מקום גדול קנים, ושמתו בין הקנים שהם לצד היאור, וזהו על שפת היאור לא לצד היבשה מקום שמצויים שם בני אדם, ועשתה כן בחכמה גדולה כדי להטעות אצטגניני פרעה ששמה אותו בין הקנים והיה תלוי ועומד, כי אולי אם היו יודעים היכן הוא היו מחפשים אחריו, וכדי שידעו שאינו לא בארץ ולא במים ויתיאשו מלחפש אחריו עשתה כן, ואין המטמון נגלה אלא לבעליו, לזה ותרד בת פרעה היא ונערותיה. אמרו במדרש ונערותיה שלשים נערות היו עמה ושום אחת לא ראו אלא היא שנאמר ותרא את התבה: