שפתי כהן על התורה, שמות ב:יד

עוד נוכל לומר על דרך מליצה מי שמך לאיש שר ושופט, דרך העולם השר הוא תחת יד השופט ואינו עושה כי אם על פי דבורו וכפי מה שמורה לו השופט, ובגמר הדין אז השר אם נתחייב שום אדם הריגה מוסרו לקוסטינר להרגו, אבל אתה נעשית שר ושופט וקוסטינר מי שמך שלא כדרך העולם שכל אחת היא מעלה בפני עצמה:

וכאן רמוז ד' סרחונות שעשו דתן ואבירם אחת כאן זהו והנה שני, שנתלבשו בשנוי נגד משה ואמרו מי שמך לאיש וכו', אנשים זהו סרחון שני במן שנאמר ויותירו אנשים ממנו, עברים זה סרחון שלישי שאמרו נתנה ראש ואז"ל אין ראש אלא ע"ז, א"כ עברים שעברו על כל התורה, שהמודה בע"ז ככופר בכל התורה, נצים זה סרחון רביעי שהוא מחלקותו של קרח שהיו עמו, ואלו הד' רמוזים הם בדבריהם על דרך נבא ולא ידע מה נבא, מה שאמרו מי שמך לאיש א"ל עדיין אתה קטן ואין אתה ראוי להוכיח, שר הוא על המן שאתה משתרר עלינו בו שירד בזכותך, ושופט במרגלים שאתה שלחת אנשים שרצית שנאמר וישלח אותם משה, אותם שברר, הלהרגנו אתה אומר זה במחלוקתו של קרח שאמר ואם בריאה יברא וגו'. ומה שאמר מכה ההכאה היא המלשינות נאמר כאן מכה ונאמר להלן ארור מכה רעהו בסתר וגו', שראהו שרצה להלשין חבירו לנוגש שהיה מתרשל ממלאכה, ועל זה לא אמר הכה אלא מכה וגו':

ואפשר עוד לומר שהיו מריבים על קץ הגאולה, כיון שראו נער יוצא והורג המצרי בפיו ומציל היה להם לומר זה ודאי הוא הגואל, זה רמז שיציל ישראל מיד מצרים, ולא היתה נוחה דעתם בגאולה, כי הם לפי שהיו דלטורין היה להם חבה ומעלה במצרים, והיו אהובים למצריים, ולזה אמרו כשיצאו אמרו נתנה ראש ונשובה מצרים, ואמרו ג"כ המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש, לפי שהם לא היו בעבודה לפי שהיו דלטורין היו במעלה, ורצו להלוך ברכילות לומר שנתקרב הקץ. ונגלה הגואל, וכן נצי"ם גימ' ק"ץ. וא"ת למה לא מתו בשלשה ימי אפלה כדרך שמתו הרשעים, התשובה שלא מתו אלא אותם שלא היו מאמינים בגאולה אבל אלו מאמינים בגאולה היו אלא שלא היתה דעתם נוחה כמו שאמרנו:

עוד נרמז למשה מה שעתיד להיות לו עם קרח, והנה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, איש מצרי הוא קרח שהיה מצר לאהרן על הכהונה, וזהו מכה הכה לא נאמר אלא מכה, מאחיו הוא אהרן, ויצא ביום השני רמז על עדת בני ישראל שילונו ממחרת שנאמר וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם ה', היינו הלהרגני אתה אומר, ויירא משה ויברח היינו ויהי בהקהל העדה ויפנו אל אהל מועד, שברחו מפניהם זהו ויברח מפני פרעה, וישב בארץ מדין זו אהל מועד מדין לעשות דין, והיתה המגפה שמתו מישראל ארבעה עשר אלף מלבד המתים על דבר קרח, הכל נרמז לו כאן מגיד מראשית אחרית: