שפתי כהן על התורה, שמות טו:כב

ויסע משה את ישראל מים סוף. מה צורך למשה להסיען ודאי מי שהוא בים כשהוא רואה היבשה הוא ממהר לצאת ואף על פי שהים נעשה להם יבשה שנאמר ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה כבר חלה עליהם הנבואה וידעו שהם בתוך הים ועל זה אמרו שירה, אלא להודיע שבחן של ישראל שאפילו שהיו בתוך הים לא יצאו עד שהסיען משה ויצאו אל מדבר שור, אל דבור של מבטם שהוא משה שהיו נשמעים אל דברו, ויהיה לפי זה מדבר מלשון דבור, שור מלשון הסתכלות כמו אשורנו ולא קרוב. וכן אמר בזוהר ז"ל ואפי' אינון דבמעי אמהון הוו אמרי שירתא כולהון, והוו חמאן כולהון מה דלא חמא יחזקאל נביאה ועל דא הוו כלהו מסתכלי כאלו חמאן עינא בעינא וכד סיימו מלין כלהו מתבסמן בנפשייהו ותאבין למחמי ולאסתכלא ולא הוו בעאן לנטלא מתמן מסגיאות תיאובתא. בההיא שעתא אמר משה לקוב"ה בניך מסגיאות תיאובתא לאסתכלא בך לא בעאן לנטלא מן ימא. מה עבד קוב"ה אסתים יקריה לבר למדברא ותמן אתגלי ולא אתגלי, אמר לון משה לישראל כמה זמנין אמינא לנטלא מן תמן ולא בעיתון עד דאתחזי לון זיוא יקרא דקב"ה במדברא ומיד הוו תאבין, ולא נטלון עד דאחיד בהו משה ואחמי לון זיוא ויקרא, דקוב"ה במדברא כדין מסגיאות תיאובתא ורעותא לאסתכלא אנטיל לון משה, הה"ד ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור, מאי מדבר שור מדברא דהוו בעאן לאסתכלא ביה זיוא יקרא דמלכא קדישא, ועל דא איקרי מדבר שור, אסתכלותא שם, ע"כ:

ובמדרש רבי יהושע אומר נסיעה זו נסעו ישראל על פי משה ושאר כל המסעות על פי הגבורה שנאמר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, רבי אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו, מה ת"ל ויסע משה אלא להודיע שבחן של ישראל שכיון שאמר להם משה קומו סעו לא אמרו היאך אנו נוסעים במדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה, עליהם מפורש בקבלה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר וגו', ע"כ:

וילכו שלשת ימים במדבר. על פי דבורו של משה שאמר להם במצרים שהוא מוציאם כדי לקבל התורה כמו שאמר לו הקב"ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים, וכשהלכו בים נאמר והמים, שידעו כולם שהלכו בזכות התורה כי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי וכו', וכשיצאו אל מדבר שור תרגום חומה שורא, ראו שהחומה שהיתה להם בים שהיא התורה לא נתנה להם, זהו במדבר על פי דבורם ולא דבור של משה, ולכן ולא מצאו מים: