שפתי כהן על התורה, שמות יג:יג

ואמר וכל פטר חמור תפדה בשה. לפי שהכה בכורי מצרים אותם ארבע קליפות שאמרתי ונשארו הבכורות פרי בלא קליפה, ולקחם לו, כמו שאמר קדש לי כל בכור, ולזה אמר פטר חמור תפדה, שאי אפשר ליכנס באותו מקום כח שום בהמה טמאה, ואם לא תפדה וערפתו לפי שאין לו קיום, וכל בכור אדם בבניך תפדה, לפי שאי אפשר מוחא בלא קליפה ומוחא וקליפה אזלן כחדא:

גימטריאות למען שיתי אותותי אלה. אל תקרי אלה, אלא אלה להיותם אלה וקללה על המצריים:

אשר שמתי בם. שהיו המכות נרשמין בגופם:

מפני שלח. ר"ת וס"ת משיח, לומר שגם בימות המשיח יבואו המכות על הרשעים:

וכסה את עין הארץ. המלאך הממונה על הארבה, וכס"ה גימ' מלא"ך:

למוק"ש. גימ' למו"ת:

אבדה מצרים. נבאו ולא ידעו מה נבאו, אבד"ה גימ' י"ב שיהיו המכות י"ב חידש:

בארב"ה, גימ' רד"ו בשביל רד"ו שנים שנשתעבדו ישראל במצרים:

ואחריו לא יהיה. אבל בימי יואל יהיה, ואחרי"ו ל"א, יוא"ל:

מעלי רק את המות, ר"ת מראה. מרוב פחדו מהארבה לא היה רוצה לראות אפילו המראה שלהם כדאיתא בתעניות שאמר אפילו לא נראה אלא כנף אחד מתריעים עליו:

רוח י"ם חזק מאד, ר"ת ריח"ם, שריחם עליהם:

לא נשאר ארב"ה אח"ד, גימ' א"ף המלוחי"ם:

לא תשאר פרסה. תשא"ר, ת' שא"ר, רוצה לומר כל שאר ארץ מצרים היא ת' פרסה:

לך מעלי הכ' מצויינת כלפי מעלה, אמר שילך אותו שהוא למעלה מת"ק אמה, שכן באי"ק בכ"ר מספרה ת"ק:

אחרי כ"ן ישלח אתכם, רמז על גלות בבל שישבו ע' שנה אחרי כן ישולחו:

לא יחרץ כלב לשונו, פירוש אפילו הגדולים שבהם הם חשובים ככלבים ולא ירימו קולם נגד יהודי אחד:

תכוס"ו. כוסו"ת רמז לד' כוסות:

אל תאכלו ממנו נ"א, רמז על הניקור שצריך ליטול ממנו נ"א גידים, מהם משום דם ומהם משום חלב:

ולא תותירו ממנו עד בקר, רמז שלא יאמר אדם אניח מהמצות לעשותם לעה"ב, אותו עולם אינו עולם המעשה. והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו, אם עשה כן שלא קיים המצות ישרף באשה של גיהנם:

הזה לכם לזכרון. ס"ת המ"ן. רמז על המן שנתלה בי"ו בניסן, ורמז לזה וישבות המן ממחרת הפסח:

קומו צאו. ר"ת קץ, כלו' בא קץ הגאולה:

וישאילום. וישאילם כתיב שלא השאילום ברצונם אלא בעל כרחם:

ליל שמורים. שמרי"ם כתיב. שעתיד הקב"ה להשקות לעכו"ם כוס של שמרים, שנאמר ועשה ה' צבאות לכל העמים משתה שמנים משתה שמרים. בזה הלילה שתה פרעה, בזה הלילה שתה סנחריב והמן, ואף לעתיד עתידים ללקות בליל פסח:

יאכל א"ת שבע"ת הימי"ם, ר"ת אש"ה, לומר שאף האשה חייבת בכל סדר הלילה אפילו שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. כדאיתא בגמרא: