שפתי כהן על התורה, דברים ז:יא

ושמרתם את המצוה וגו' לעשותם, לומר כמו שאז"ל היום לעשותם לא היום לקבל שכרם, היום לעשותם ולא למחר לעשותם, זה העולם הוא עולם המעשה ועולם הבא הוא עולם שכלו שבת שאין בו מעשה, וכן דמו חז"ל עוה"ז לערב שבת ועולם הבא לשבת ואמרו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, לזה אמר ושמרת את המצוה שימתין לה לקבל שכרה לעוה"ב שהוא עולם שכולו ארוך, כי ההמתנה היא עד זמן ארוך וזהו עולם קצר שיש לו סוף. אנכי מצוך היום לעשותם, ר"ת בלשון ערבי אמה"ל (אמתין):

גימטריאות אתה החלות, הלוחת, כשנתת לי הלוחות להראות להם אות, כשנגלית לי בסנה אמרת לי וזה לך האות וגו' תעבדון את האלהים על ההר הזה, וכמו שהראית לי הר סיני, אם כן אעברה נא ואראה ההר הטוב, שהר אות להר כי בהר סיני נתנה תורה ובארץ ישראל שהיא ההר הטוב הוא קיומה:

למען תחיו. בזמן התחיה ולעת קץ, למען גימ' קץ:

לא תסיפו. תספו כתיב, אם תוסיפו תספו:

תגרעו כל המוסיף הוא נגרע קרי ביה תיגרעו:

ואתם הדבקים. דבקים בגימ' יוסף, שהיה דבק ביוצרו וישראל נקראו על שמו:

רק עם חכם ונבון הגוי, בגימ' התורה, שכל שבחן וחכמתם של ישראל הוא בתורה:

כה' אלהינו בכל קראנו. שאנו מעברין חדשים ומקדשים מיעדים ושואלים המלאכים מהקב"ה מתי ראש השנה והקב"ה משיב שאלו מישראל, זהו בכל קראנו לשון מקראי קודש, לכך נסמך פסוק זה אצל פסוק כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אז"ל זו עבור חדשים וראשי שנים ותקופות ומזלות:

הקרובים הקרבים כתיב. שמתקרבים ובאים לראות מתי יקדשו ב"ד החדש:

ואשמיעם. ואשמעם כתיב חסר י', לא כל עשר דברות שמעו מפי הגבורה כי אם ב' דברות:

את בריתו אשר צוה, ס"ת תורה. בחורב, בחרב, החרב והסייף ירדו כרוכים מן השמים:

תבנית זכר. ה' תבנית כתיבי בענין כנגד ה' חומשי תורה שכל הכופר בע"ז כמודה בתורה כלה:

עשרה דברים מנויים כאן, סמל זכר ונקבה צפור רומש וגו' כנגד עשרת הדברות שכל הכופר בתורה מודה בע"ז:

מעשה ידי אדם. זה צלם שעשה נבוכדנצר ודחק כל העולם להשתחוות לצלמו, זהו מעשה שעשה אותם:

ובקשתם. בגימ' אלו חנניה מישאל ועזריה:

גוים גדולים ועצומים. ר"ת גוג:

גוים גדולים ועצומים ממך, ר"ת מגוג:

והשבת. אותיות תשובה:

כל הימים. בגימ' עולם הבא:

שלש ערים. כנגד שלש תפלות שהן מקלט לישראל שבם שבים לאל בעת צרתם:

אחת הערים האל וחי, האלו ח"י הם מנין ברכות של תפלה חוץ מברכת המינים:

העדות תעודה. זו תורה:

לאהב"י, לי"ח אלף שורות של צדיקים שיושבים בירושלים של מעלה סביב השכינה:

לשומרי מצותו כתיב, זו שבת ששקולה כנגד כל המצות:

לשוא. שאול יורד לשאול:

שמור את יום. ס"ת רת"ם כל המחלל שבת נדון בגחלי רתמים:

את יום השבת לקדשו, ר"ת אליה בזכות שבת יבא הגואל, דאמר מר אלמלא שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה מיד היו נגאלין:

לקדשו. אותיות שדול"ק נר:

השבת לקדשו כאשר. ר"ת כל"ה שמה:

בהר מתוך האש. ס"ת שכר, הראם מתן שכרם:

את כבדו ואת גדלו, חסר שלא ראו כל כבודו אלא מקצת ואפילו זה לא יכלו לסבול שאמרו ואת תדבר אלינו לא אמרו אתה אלא ואת תשש כחם כנקבה:

אלהינו ואת תדבר אלינו את, ס"ת תורתו:

מי יתן והיה לבבם, ר"ת לוים, הלואי שהיו כבני לוי שלא חטאו בעגל וגם היו ראויים להיות כהנים ולוים:

ואתה פה עמוד עמדי, עמו"ד ימים היה משה בלא אכילה ושתיה:

שמע. בגימ' קדוש ישראל:

שמע. שם ע', כנגד ע' שמות שיש לישראל, וע' שמות שיש להקב"ה בשיר השירים:

בין עיניך. בגימ' זה הקדקוד:

סמך אמר מצות מזוזה ערים גדולות ובתים מלאים, לומר שכל המקיים מצות מזוזה ממלא הקב"ה ביתו מכל טוב:

את ה' אלהיך תיר"א, בגימ' תורה, תירא אותו ואת תורתו:

וירשת. ותשרי, בתשרי נגאלו ועוד בתשרי עתידין להגאל אליבא דר' יהושע:

וצדקה תהיה לנו כלומר לנו להקב"ה כדאי' במדרש משל למלך שהפקיד מרגלית טובה אמר לו אם תאבדנה אתה חוטא עלי ועליך ואם תשמרנה טובה לי ולך:

לא תחנם. אותיות מנחת לא תקבל מהם מנחה:

ואשריהם תגדעון. רמז על גדעון שגדע את האשירה, תגדעון, תגד עון תפרסם ותגיד עונם: