שפתי כהן על התורה, דברים לד:יב

ולכל היד החזקה. במדרש בזמן שעלה משם ונטל הלוחות וכו' ושברם, אמר לו הקב"ה יישר כחך ששברת, זהו ולכל היד החזקה כמו שנותן לו שלמות ואומר תתחזק אותה היד ותתגבר ותתעלה. ואמר לכל המורא הגדול אשר עשה משה, שבאותה שעה שנשתברו הלוחות נשתבר לבן של ישראל ונכנס בלבן מוראו של מקום כששברם לעיניהם, וע"ז א"ל הקב"ה יישר כחך:

גימטריאות וזאת הברכה. הפ' מתחיל ומסיים בו' שברך י"ב שבטים תוכו לרגליך ישא מדברותיך, ר"ת תלים, תלים של הלכות:

שמע ה' קול, ר"ת בגימ' יהושפ"ט ברמת גלעד:

ידיו רב לו. ס"ת בגימ' דוד:

ובין כתפיו. בגי' ובירושלים:

נפתלי שבע רצון. ר"ת נשר, שהיה קל כנשר וכו':

מבנים אשר יהי רצוי. ר"ת מאיר, ע"ש השמן, שמאיר במנורה:

הראיתיך מלא י', שהראהו י' קדושות שבא"י:

בגי. חסר א' שלא ידע קבורתו אלא יחידו של עולם ב"ה:

ונחתם סיום התורה בל' שהיא גבוהה מכל האותיות, לומר שאם עוסק בה לשמה שמגדלתו ומרוממתו על כל המעשים. למ"ד בגימ' עד, לומר שהיא מעידה עליו שלמד לשמה לא להתגדל בה:

נשלם פירוש הקדוש שפתי כהן, על חמשה חומשי תורה: