שפתי כהן על התורה, דברים לג:י

יורו משפטיך. כדמתרגם כשרין אילין, לפי שכשהמלמד הוא ירא שמים, כמו שמוציא דבריו ביראת שמים כן נכנסים בלב השומע, כמו שיוצא מהלב כן נכנסין בלב, ואם אין בו יראת שמים דבורו הוא מן השפה ולחוץ, כן השומע עושין בו רושם מן השפה ולחוץ, א"כ כשרין אלין. ועוד שאין מרחמין בדין ואין נושאין פנים שהרי הרגו אחיו וקרובו, א"כ להם נאה המשפט והדין:

ישימו קטרה באפך. כשעלה אפך ואמר משה לאהרן קח את המחתה ושים קטורת והולך מהרה כי יצא וגו'. וכליל על מזבחך, שהיא העולה, ולא הרהרו אחר המקום לומר מה חטאה בהמה זו שתשרף כולה, ולא השיאם לבם לומר נניח אבר אחד מאבריה כדי שנאכל ממנה כמו שאר הקרבנות, אלא מוליכין הכל מיד למזבח: