שפתי כהן על התורה, דברים לב:נ

ומות ומת כתיב. כבר מת אחר קודם לך בהר, שהוא אהרן שהוא גדול ממך ושמש בכהונה גדולה ל"ט שנה כמנין הוי"ה אחד, לפי שהיה מיחד ומכוין בקטורת שהיה מקשר ומיחד הכל, וכן בקרבנות, ועליו נאמר ופועל ידיו תרצה שהיה מתרצה בפועל ידיו דהיינו בקטורת ובקרבנות:

אשר אתה עולה. עלוי היא לך ולא מיתה, והאסף אל עמך, הם אהרן ומשה ומרים. על אשר מעלתם בי שאמרתי ודברתם ואתם הכיתם, לזה אתם מתים, ועל אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל. כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבא. וכתב רבינו בחיי ז"ל כי מנגד תראה את הארץ לא אמר את ארץ כנען ע"ש:

גימטריאות ואדברה. ואדבר ה', ה' חומשי תורה:

לקחי חלקי. לקח י', י' דברות, חלקי שהתורה מתחלקת בין איסור להיתר בין טמא לטהור:

תזל כטל אמרתי. ס"ת בגימ' ע' בע' לשון שהתורה נתנה בהם, וגם נדרשת בע' פנים:

הצור תמים פעלו. אע"פ שהחריב בית המקדש שנאמר בו מכון לשבתך פעלת, תמים, הדין עמו. תמי"ם שנים מחרבן לחרבן, תמים, מתים, כשמת להם מת יצדיקו הדין ויאמרו הצור תמים:

ויכננך. ויכן נ"ך ע' נפש, ע' סנהדרין, ע' שרים, אביך יגדך, ע', ע' זקנים שהן שבעים סנהדרין. זקניך ויאמרו לך לך ר"ת לו"ז, עיר אחת יש ששמה לוז שאין מלאך המות שולט בה ובאין כלם לכלל זקנה:

יצב. צבי, היא ירושלים שנקראת ארץ צבי:

יעקב חבל נחלתו. אין מודדין הקרקעות אלא בחבל של חמשים אמה, וכן אותיות השבטים יש בהן חמשים, כמו חבל שמודדין בו הנחלות, וכן יעקב תקן תחום שבת שנאמר ויחן את פני העיר וגו'. חבל נחלתו. ר"ת ח"ן מצא חן במדבר:

ימצאהו בארץ מדבר. בגליות שהם כמו מדבר:

ובתהו ילל ישמן. יל"ל שנה של גלות בבל, ד"א יל"ל ע', גלות ע' אומות שאנו מפוזרים בתוכם, ישמן יש מן, שהיה יורד להם המן במדבר:

בדד ינחנו. בארץ ישראל שיש בה עשר קדושות כמנין בד"ד:

על במתי ארץ. בגימ' היא ארץ ישראל:

ויניקהו. חסר וינקהו כתיב, וינקהו מעונותיו:

חמאת. ח' מאת, מגילה עפה היא בת ח' מאות אמה והיא הרתה התורה:

וחלב צאן. לחל"ב יום נתנו הלוחות, ג' חלב כתובים בענין, כי ג' פעמים עמד משה בהר במנין חל"ב:

ישעתו. יש עתו, שאינם טובים בעת הקץ, בדור חייב יהיה, וזהו ישעתו יש עתו:

תשי. יו"ד זעירא שהקטינו עשר דברות:

מחללך. מחל לך, מחל לך הקב"ה:

לא אמן בם. אין בהם נביאים שאומרים נאם:

ותיקד. ותי קד, אחר ת"י שנה נשרף ונתוקד הבית:

ותאכל ארץ ויבלה. וי"ב לה, עם י"ב שבטים שלה:

ומחדרים אימה. כשאין אתם באים לחדרי בתי כנסיות ובתי מדרשות אז יש לכם אימה:

יונק. זה תלמיד, איש שיבה, זה הרב בעל ישיבה:

ענבי רוש. שור, וימירו כבודם בתבנית שור:

וחש עתידות. יפרע וישלם לאלה שביטלו את ישראל מהתורה ושרפוה. עתדת, עת דת:

אמית. יאמת, דבריו, להחיות המתים:

מחצתי. מחץ ת"י, אחר ת"י שנים ימחצו האויבים ויחריבו בית המקדש:

אני ארפא. ד' אני כתיב כאן כנגד ד' מלכיות, וחמישית רמוזה בפסוק כנגד מלכות גוג ומגוג, ארפא ואין מידי מציל ס"ת אני, לומר שמרוב אהבת הקב"ה לישראל אינו מניחם בגלות, ומשלו ז"ל למלך שהיה לו בן אהוב לכל מקום שהיה הולך היה מוליכו עמו וכו':

חי אנכי לעולם. לעלם כתיב, לעוה"ב שהוא נעלם מבני אדם:

וכפר אדמת"ו. אותיות ד' אמות, כל המהלך ד' אמות בא"י מוחלין לו כל עונותיו: