שפתי כהן על התורה, דברים לב:כא

הם קנאוני בלא אל. שידעו שאין בו ממש, כעסוני בהבליהם בהבל קדרה של כשופין, אז"ל למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, והיה מן הראוי מאחר שעושין כן להביא עליהם כמה צרות ולאבדם מן העולם, אבל אני לא אעשה כן אלא לשלם להם כפי מעשיהם כמ"ש על פסוק כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, לא בערך למי שחטאו אלא בערך החוטא כן כאן הם חשבו לקנאותי אף אני אקניאם בלא עם. אלו הכשדים, שנאמר זה העם לא היה, בגוי נבל אכעיסם אז"ל אלו הכותים, וכה"א אמר נבל בלבו אין אלהים, שלא עשו עמהם אלא כעס לבד שכתבו שטנה לבטל בנין בית שני: