שפתי כהן על התורה, דברים לב:י

ימצאהו בארץ מדבר. כתרגומו ספק צרכיהון בארע מדברא, וזהו אומרו בארץ מדבר, אם הוא מדבר אינו ארץ, אם ארץ אינו מדבר, אלא לומר אע"פ שהיו במדבר היו כמו שהם בארץ, כמו שבארץ ימצאו כל צרכיהם כן היו במדבר, וכן אמר בתנחומא המדבר הייתי לישראל, אל תהי קורא המדבר אלא המדבר (לשון דבר פירוש מנהיג), אם ארץ מאפליה, אלא היה מאיר להם שנאמר וה' הולך לפניהם יומם להאיר להם וגו', ואומר ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר, שמא תאמר שהוא כשאר מדברות שקרוב לו עיירות ומדינות, לזה אמר ובתהו, שהוא מקום תהו, שמא תאמר שלפעמים עוברים בו קצת בני אדם, לזה אמר יליל ישימון, מקום שמייללים שם היענים תנים ובנות יענה ארץ ציה, וכה"א מקום נחש שרף ועקרב אשר אין מים:

יסובבנהו לא אמר יסובבהו אלא יסובבנהו, שהוא בעצמו היה סבוב בענני כבוד, עוד הנו"ן היתירה היא הוציאתם ממצרים שנאמר וחמשים עלו בני ישראל, זה יבוננהו היא הבינה. יצרנהו כאישון, הוא דמות איש קטן וחביבו שחור וסביב השחור לבן, כן הקיפן הקב"ה בכמה מיני מלאכים סביבם, לפי שהיו במקום שר המדבר שהוא סמאל, והיה מיליל שבאו לתחומו ואינו יכול להם, זהו יליל יש מן, לומר יש מן, כמו וימן להם המלך. שהוא דבר מזומן ומוכן, ואינו יכול ליהנות ממנו בכללם, זהו היללה:

עוד ימצאהו. שלא מצא שלימותן של ישראל אלא במדבר שנאמר לכתך אחרי במדבר וגו', וכן ארז"ל במדרש ג' מציאות מצא הקב"ה אחת מהן ישראל שנאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל: