שפתי כהן על התורה, דברים כח:כז

יככה ה' בשחין מצרים אשר לא תוכל להרפא. שהיה לח ויבש, כן אמרו בבכורות שחין מצרים לח מבפנים ויבש מבחוץ, ואפשר שמה שאמר בגרב ובחרס שחין יבש, כפירש"י ז"ל, א"כ כשעושין רפואה ללח אינו מועיל ליבש וכן ליבש אינו מועיל ללח, וכדי שלא יטרד וירגיש בחוליו וידאג על שלא ימצא רפואה, לזה אמר יככה ה' בשגעון וגו':

עוד אשר לא תוכל להרפא. אתה בעצמך אלא היא תתרפא מאליה, כמו, של מצרים שהיתה משמשת כ"א יום והולכת מאליה מהיסח דעת בלא מתכוין:

ומה שאמר ובעורון, אינו עורון ממש, הוא שאמר אחר כך והיית ממשש בצהרים, שמרוב בהירות השמש לא יהא ראותו צח, ובראיתו כן ישב ובטל ממלאכה, ולא תצליח את דרכיך, לא אמר ולא תצליח דרכיך אלא את דרכיך במותרות ובמה שאינו לצרכך לא יהיה לך בו הצלחה: