שפתי כהן על התורה, דברים כא:ט

ואתה תבער הדם הנקי, אז"ל שאחר ימים מעטים היה יוצא מנבלת העגלה חיל של תולעים עד בית ההורג ועל זה אמר ואתה תבער הדם וגו', ואתה תבער הדם הנקי, ס"ת רימה, ע"כ:

גימטריאות שופטים ושוטרים תתן לך, ר"ת שותל, הממנה דיינים הגונים כאילו הוא שותל ונוטע ארזים בישראל:

שוחד. שהוא חד, פירוש שהנותן והמקבל נעשים אחד. וכן לא תקח שוחד ס"ת אחד:

ויסלף. ויפסל דברי צדיקים:

תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ידוד אלהיך, בגימ' זה שקבר רשע אצל הצדיק:

כל דבר רע. שלא יוציא דבור רע מפיו, ד"א דבר רע דבור רע שהוקצה לעבירה:

דברי ריבות בשעריך. ריבת כתיב על עסקיו ריבה זו סוטה:

לא תסור מן הדבר ימין ושמאל, שמואל. שלא היה לשאול המלך לסור מדבריו שצוהו להכרית זרעו של עמלק:

אשימה עלי מלך ככל, ס"ת היכל, ג' מצות נצטוו, אחת מהם לבנות היכל:

איש נכר"י בגימ' הורדוס:

כאשר דבר לו וזה, ב' ווי"ן יחד בגימ' י"ב, וז"ה בגימ' י"ב, הרי כ"ד מתנות כהונה:

גז צאנך. היו נותנין משקל עשרה סלעים כמנין ג"ז. ד"א כנגד ג"ז דברות שהם ג' עשה וז' לא תעשה:

לשרת בשם. ר"ת לב, וס"ת תם, שיהא בעת שרות לבו תם כאילו קיים כל התורה כולה:

נביא מקרבך א"ת מקרבך אלא מקרבך (בפת"ח) ליראת שמים:

מעמו. אפי' העם ההולכים אחריו נענשים:

שלוש ערים תבדיל לך, שלש מלא ו ג' פעמים ו' עולה י"ח רמז לי"ח ברכות של תפלה שהם מקלט לישראל, ובתפלה נבדלים מהם האויבים והשונאים:

ערים. אויבים, כמו מלכא חלמא לערך וגו', א"כ בג' תפלות שהן י"ח ברכות הוא נבדל מהאויבים והשונאים וחי הוא ביניהם:

וישבת בעריהם ובבתיהם שלוש, ר"ת שובו, רמז על בעלי תשובה שהתשובה היא בית מנוס לעוברי עבירה, וכן דורש במדרש תהלים תכין לך הדרך שע"י התשובה מכין לו הדרך לעוה"ב, ולכך אמר הדרך בה' הידיעה, וכן הוא אומר תכין לבם תקשיב אזניך:

ושלשת את גבול ארצך וגו', רמז להזכיר בתפלה ג' אבות, ושלשת, תשלשו, להזכיר ג' אבות ג"פ ביום:

כל רוצח. כל עובר עבירה ינוס לזכות ג' אבות, והם ג' ערי מקלט, שכן ערי מקלט בגימ' הם האבות:

וזה דבר הרוצח. וז"ה הם י"ח ברכות:

האל ושלחו זקני. ס"ת לוי, בן לוי פלכו קולט. (ובמסכת מכות) ועמדו שני האנשים, בעדים הכתוב מדבר. ועמדו בגימ' בעדים:

למלחמה על אויביכם. כלומר תהיו למעלה מאויביכם. אל תיראו ואל תחפזו וגו', ד' כנגד ד' מלכיות:

הירא ורך הלבב ילך, ר"ת השם בהיפוך, שמי שיש עליו עונות מדת הרחמים נהפכת לו למדת הדין:

לא תשחית את עצה, אלו ת"ח שהתורה נקראת עץ חיים:

לנדוח עליו גרזן. אלו העכו"ם שחותכין את ישראל:

כי האדם עץ השדה, בגימ' בתלמיד חכם הכתוב מדבר. כי לא עץ מאכל תלמיד חכם שאינו הגון, לא עץ מאכל, ר"ת מעל:

ימצא חלל באדמה. ס"ת אלה, כשאמרו בעגל אלה אלהיך ישראל הרגו חור, זהו חלל באדמה:

נופל בשדה. רמז על דם זכריה שהיה בירושלים שנקראת שדה שנאמר ציון שדה תחרש:

לא נודע מי הכהו, כשבא נבוזראדן וראה הדם רותת ועולה אך לא נודע מי הכהו:

ומדדו את הערים אשר סביבות החלל, ומדדו מדה במדה, הם הרגו במקדש ה' כהן ונביא ונהרגו עליו כמה וכמה:

העיר הקרובה אל החלל, זו ירושלים שבאו בה במלחמה ותרגום מלחמה קרבא ונעשו חלל שהרגו זכריה:

זקני העיר. ב"ד של מעלה, ד"א ירמיה ושאר נביאים שנבאו על ירושלים רעה, והם זקני העיר:

והורידו זקני העיר את העגלה, זו כנסת ישראל. אל נחל איתן, זה נבוזראדן שנאמר בו איתן:

אשר לא יעבד בו ולא יזרע, שלא היה בו לא מעשים טובים ולא מצות באותה שעה, ואח"כ בא ונתגייר. וערפו שם את העגלה, שהרג מישראל. ונגשו הכהנים בני לוי, זה ירמיה. ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע, אלו הפורענות שהתנבא עליהן, ירחצו ידיהם, שהן נקיים מאותו עון כיון שהזהירו ישראל ולא שמעו בקולם, זהו ידינו לא שפכו את הדם הזה. ואל תתן דם נקי, זה דם זכריה הנביא. ונכפר להם הדם, אותו הדם נעשה כפרה להם, ואל תתן, אחר ששהו בארץ מנין תת"ן שנים נטבע דמו של זכריה. ואתה תבער רמז על נבוזראדן ששלחו ה' לבער הדם הנקי של זכריה. כי תעשה הישר רמז שעתיד להתגייר. ד"א כי תעשה הישר. תעשה לישראל שיעשו תשובה: