שפתי כהן על התורה, דברים יא:כג

והוריש ה' את הגוים האלה, יאמר אם אתה תשמור את כל המצות כמו שאמרנו יוריש את הגוים האלה שהן ז' עממין שהן סביבות הארץ כדי להוציא שכינתו מתוכם אחר כך כל מקום אשר תדרך כף רגליכם מהמדבר וגו', לומר שיורישו שבעים אומות שהם כלולים באלו השבעה, זהו לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' וגו'. וכתב רבינו בחיי ז"ל לא יתיצב איש בפניכם, יש בפסוק הזה ע"ב אותיות כנגד שם בן ע"ב יוצא שם ידוע והוא ידוע נדרש למבקשיו יודעי כחו הגדול לפחד הדרך ע"כ:

גימטריאות והיה עקב. בגימ' העולם הבא ע"ה:

תשמעון את המשפטים, ס"ת מתן. ושמר, בגימ' לעתיד לבא ע"ה:

וברכך. בגימ' רמ"ח, שיברך רמ"ח אבריך:

צרעה. צרה ע', ר"ל צרה רעה:

עד אבוד. עד שיאבדו ז' עממין, וכן אבד בגימ' ז'. הגוים האל מפניך, ס"ת מלך, עם מלכיהם:

חרם הוא וסמך מיד כל המצוה, רמז שמצות עשה הם רמ"ח כמנין חרם:

ויאכילך. ויאכלך כתיב חסר שלא היתה אכילה ממש כי המן היה נבלע באיברים:

ויענך. למען ענותך, וירעיבך, ג' כנגד ג' ימים של אסתר ואל תאכלו ואל תשתו וצומו עלי. המן קרי ביה המן הרשע, זהו אשר לא ידעת מעולם לא גזר אדם גזירות כמוהו:

ולא ידעון. ידעו בגימ' עם האותיות המן, והנו"ן כנגד עץ גבוה חמשים אמה:

כאשר ייסר א"ש את בנו, דוד ייסר את בנו שלמה וצוהו לשמור התורה. ייסר איש את בנו ר"ת יאאב בגימ' דוד, וזהו מה שאמר ייסר לשון עתיד:

נחלי מים. בגימ' זה גן עדן:

נחלי עינות ותהומות. ג' לשונות כנגד מקרא משנה וגמרא, ד"א תורה נביאים וכתובים:

חטה ושערה. בגימ' תרי"ג:

חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, חמשה כנגד ה' חומשי תורה, זית שמן, ב' הרי שבעה, חצבה עמודיה שבעה:

אבניה ברזל ומהרריה תחצוב, ר"ת אבות אבות העולם קבורים בה:

ומהרריה. הוריה ותלמידיה:

על הארץ הטבה. טובתה נעלמת ומכוסה לכך הטבה חסר:

המוליכך במדבר הגדול והנורא, אלו הגליות שדומים למדבר:

נחש שרף ועקרב וצמאון, ד' מלכיות הם. אשר אין מים, תורה. המוציא לך מים, המחזיר לך התורה לביאת המשיח, וזהו מצור החלמי"ש אותיות הלמשיח:

המאכילך מן במדבר. שהיה נבלע באיברים, וזהו במדבר בגימ' רמ"ח:

אם שכוח תשכח. אם שכחת תשכח:

כן תאבדון. רמז על גלות בבל שהוא שבעים שנה כמנין כן:

כי ברשעת. בעשרת, שכפרו בעשרת הדברות:

ואשליכם. ואשלכם כתיב חסר י', שכפרו בעשר דברות ופרחו מן הלוחות העשר דברות, לזה אמר ואשלכם, ואש לכם, אילו לא נשתברו הלוחות לא שלטה שום אומה ולשון על ישראל אפילו מלאך המות, זהו ואשלכם ואש לכם:

ממרים הייתם עם ה', פסוק זה ראשו מ"ם וסופו מ"ם שכל מ' שנה היו ממרים:

לאברהם ליצחק וליעקב. הרי ג' לבטל שלש, קשי (ערפו) רשעו חטאתו, ר"ת קרח שהיו בם אלו הג':

והם עמך. בגימ' סיני, הם עמך מסיני שקבלו את התורה, ויש בתפלה זו ח"ן תיבות וכן בויחל משה, ח"ן ח"ן לה:

ואעש ארון עצי שטים, ס"ת שנים, יש אומרים שני ארונות היו:

את שבט הלוי. ר"ת אשה, אף נשי כהנות יש להם יחס כדאיתא בגמרא רבא הוה אכיל בגין תתתיה בת רב חסדא:

לשאת לישא שיר וזמר כענין שנאמר שאו זמרה וגו'. הארץ וכל, אשר בה, אפילו הקבורים בה הם הצדיקים אשר בה בקבר, וסמיך ליה באבותיך, לומר שכל הקבור בא"י שוה לאבות:

האל הגדל הגבר. חסר לפי שאנחנו בגלות ובית המקדש חרב איה גבורותיו ואיה גדולותיו. פצתה, בגימ' עשרה, שהוא אחד מעשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות פי הארץ:

מצוה אתכם היום. ר"ת מאה, מאה ברכות:

אתכם היום לאהבה. ר"ת אהל, שהוא בית הכנסת:

מטר ארצכם בעת"ו, בגימ' בלילות:

דגנך תירושך ויצהרך. ג' מקרא משנה וגמרא:

ונתתי עשב בשדך. טעמי תורה מרובים הם כעשבי השדה:

לבהמתך. לבהמין אפילו לבני אדם הדומים לבהמה ועצר את השמים, זה בימי אחאב ואליהו שאמר אם יהיו השנים האלה וגו':

לעשתה. לשעתה, כדי שלא תחמיץ התפלה לשעתה והמצות לשעתם:

עד הים האחרון. עד היום האחרון יהיה חלקתם ונחלתכם לעוה"ב: