שפתי כהן על התורה, דברים יא:יח

ושמתם את דברי אלה על לבבכם. במדרש אמר להם הקב"ה כשאני מגלה אתכם מהארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות כדי שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים. פירוש כדי שתורגלו בהם ולא יהיו עליכם למשא, מכאן אז"ל שאין עיקר עשיית המצות אלא בארץ, א"כ לזה אמר ושמתם קחום עמכם כדי שתורגלו בהם, ושמתם סם תם שהן המצות, וכן המצות בגימ' ע"ה סם תם, כמו שמתם, ואמר דברי אלה שהיא התורה, וקשרתם אותם שהן מצות תפלין וה"ה לשאר מצות, וכן אמר בספרי נאמר תורה ונאמר תפלין מה אלו שהן חובת הגוף ואינן תלוים בארץ אף כל המצות שאינן חובת הגוף ואינן תלויות בארץ נוהגות בח"ל, זהו בעשייה אבל בלמוד בין נוהגות בין שאינן נוהגים חייבים אתם בלמודם זהו ולמדתם אותם, ולא למוד עראי אלא למוד תם כל צרכו כאלו אתם בארץ, ולא לכם בלבד אלא את בניכם לדבר בם, כדי שיהיו מורגלים בם כשיבאו לארץ יקיימום ולא יהיו עליהם חדשים, ולמדתם כתיב וקרי ולימדתם, לומר שאם לא למדו אביו חייב הוא ללמד עצמו, וכן ולמדתם אתם כתיב: