שפתי חכמים על שיר השירים ז:י

זהירה אני להשיב להם שאעמוד באמונתי וכו'. דק"ל מהו הולך לדודי כו' לכ"פ זהירה אני כו' שיהא חכי הולך לפני דודי:

שהוא דובב שפתי ישנים אף אבותי בקבר ישמחו וכו'. בירושלמי דשקלים ובמדרש חזית דובב שפתי ישנים כהדין דשתי חמר עתיק אף על גב דהוא שתי ליה טעמא וריחא בפומיה כלומר שהמתים דובבים בקבר מה שבניהם אומרים דבר טוב בעולם הזה.

וכך היא התשובה רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים וכו'. כך היא הנוסחא בפרק עושין פסין אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות אלא נצא השדה ואראך תלמידי חכמים שעוסקים בתורה מתוך הדוחק וזה שפירש רש"י כיושבי פרזות וממלת השדה דריש ליה שערי הפרזות על שדה הארץ תחשב ופירש"י בגמ' יושבי כרכים שויקי' וישוב גדול ורגל רוכלים וסוחרים מצויה בהם לפיכך גזל ועריות מצויה בהם. השדה בני באגי עובדי אדמה: