שפתי חכמים על שיר השירים ד:א

קילסן ורצן וערבו עליו קרבנותיהם. כל זה דברי רש"י הוא אבל אינו מרשם הפסוק ועשה פירושיו עליו דאין כאן מקומו ולקמן בפסוק עצמו מפרשו כי שם ביתו:

גווניך ומראיתך ודוגמתך כיונה הזאת הדבק בבן זוגה וכו'. כלומר אין עיניך פה לשון עינים ממש אלא ל' מראית כמו עין יעקב כעין הבדולת ולכן פירש גם בכאן וכששוחטין וכו' כי אתה נתת שכם לסבול וכו' ולא פירש כן לעיל דלעיל מיירי שכבר קבלו לסבול עול תורה ולא מיירי רק בהצדיקים הדבקים בו אבל כאן מיירי בשעת מתן תורה שנתנו שכם לסבול יותר מכל האומות כיונה זו כששוחטים אותה וכו':

הקילוס הזה דוגמת קילוס אשה הנאהבת לחתן מבפנים וכו'. רש"י מפרש תחלה ענין הכתוב בכלל ואח"כ פירש המלות: