שפתי חכמים על שיר השירים ב:יג

כל הענין הזה לפי פשוטו חבת פתוי וכו'. לפי מה שפי' ענה ל' עניית קול רם ומהו הענייה אמר לי על ידי משה שבא עת לגאולתי כדאמר אעלה אתכם ואח"כ פירש לפי מדרש רבותינו ז"ל בשיר השירים רבה דקשה היינו ענייה היינו אמירה ותרתי למה לי לכך דרשו ענה דודי על ידי משה ואמר לי על ידי אהרן:

זרזי עצמך וכו'. דק"ל הל"ל רק לכי לך מהו קומי לך ולכי לך. לכ"פ זרזי עצמך וכו' וכן היא בשה"ש רבה. אך קשה למה לא פי' זה לעיל אחר שפי' ענה דודי לי הל"ל מיד ד"א ענה על ידי משה וכו'. ונ"ל דאין כוונת רש"י לפרש ענה דודי וגו' אך מה שפירש כן עשה לי דודי הוצרך להביא שיר השירים רבה מה שפירש על הענין הזה התחיל הענין מראש דהיינו מענה דודי וגו' עד יונתי בחגוי וגו' וכתב הענין הזה מראש ועד סוף כפי מה שהוא בשיר השירים רבה ולולי שהוצרך להביא הא דשיר השירים רבה על פסוקי דהנה הסתיו עבר וכו' לא היה מביא אותו על פסוק ענה דודי רק מאחר שהוצרך להביאו על סוף הענין לכן כתב אגב זה כל הענין מתתלה ועד סוף:

קול התייר הגדול. התייר הגדול מפרש ברבות זה משה בשעה שאמר כה אמר ה' כחצות הלילה: