ספרי זוטא ט:ז

ויאמרו האנשים , בעלי שמות היו:

ההמה אליו , הם מעצמן דברו לא הוצרכו לשלוח שליח:

אנחנו , יחידים [מיכן אמרו יחידים לפסח שני אין המרובין נדחין]:

טמאים לנפש אדם , אין בתוכנו לא זבין ולא מצורעין:

למה נגרע , למה אנו נגרעין מישראל:

- לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו , את שהוא במועדו בהכרת אין שני בהכרת. ד״א במועדו משעבר זמנו אי אפשר לעשות:

בתוך בני ישראל , למה נהיה כמנודים בתוך בני ישראל לא שאנו מבקשים אכילה ושתיה אלא שיזרק עלינו הדם: