ספרי זוטא טו:יז

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל , בני ישראל חייבין בחלה [אין הגוים חייבין בחלה] או בני ישראל לרבות את הגרים:

ואמרת אליהם , ריבה נשים ועבדים ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים ע״י הקטנים להנהיגם במצות:

בבאכם אל הארץ , קבל עליך עד שלא תבא אל הארץ כשתבוא אל הארץ להפריש חלה בזכות שתקבל עליך אתה בא אל הארץ. יכול כיון שבאו לארץ יהו חייבין להפריש חלה שבחוצה לארץ אמרת לא אמרתי אלא אשר אני מביא אתכם שמה אתם חייבין להפריש חלה ולא בחוצה לארץ: