ספרי דברים רפט

והיה הבכור אשר תלד. יכול אם היה שמו יוסי, יקרא שמו "יוסי"; יוחנן, יקרא שמו "יוחנן"? ת"ל יקום על שם אחיו (מ"מ) [ולא על שם אחי אביו]. א"כ למה נאמר והיה הבכור? מלמד שמצוה על הגדול ליבם.

אשר תלד. פרט לאילונית שאינה ראויה לילד.

יקום על שם אחיו. (ולא על שם אחי אביו.) [לנחלה. נאמר כאן "שם אחיו", ונאמר להלן "על שם אחיהם יקראו בנחלתם". מה "שם" האמור להלן, לנחלה; אף "שם" האמור כאן, לנחלה].

המת. לפי שנאמר להלן, אשת אחד מתיבמת ולא אשת שנים. מנין מת ראשון - ייבם שני, מת שני - ייבם שלישי? ת"ל "המת" "המת" ריבה הכתוב.

ולא ימחה שמו מישראל. פרט (לסריס) [לאשת סריס] ששמו מחוי.

ואם לא יחפץ האיש. ולא שלא חפץ בה המקום. מוצא אני את העריות, שחייבים עליהם מיתות ב"ד; ועדיין לא אוציא את העריות, שהם (בלא תעשה) [בכרת]! ת"ל לא אבה יבמי, ולא שלא אבה בה המקום.

לקחת את יבמתו. (מה) [למה] אני צריך? מפני שנ' והיה הבכור אשר תלד, יכול שאני מוציא עקרה וזקנה (בנ"א ל"ג ואילונית) וקטנה ושאינה ראויה לילד? ת"ל "יבמתו" "יבמתו", ריבה הכתוב.

ועלתה יבמתו השערה. מצוה בב"ד שיהא בגובהה של עיר ושיהיה בזקנים.

מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל. (פרט לסריס, שאם רצה להקים אינו יכול. שם.) ר' יהודה אומר, נאמר כאן "שם" ונאמר להלן "שם". מה "שם" האמור להלן (נחלה, אף "שם" האמור כאן נחלה. מה "שם" האמור לשם זרע, אף "שם" האמור כאן זרע.) [(מה "שם" האמור להלן) זרע, אף כאן זרע; פרט לסריס, שאם רצה להקים לאחיו שם, אינו יכול].

בישראל. ולא בגרים. מכאן אמרו, שני אחים גרים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה - פטורים מן החליצה ומן היבום. שנאמר "בישראל", ולא בגרים.

לא אבה יבמי. ולא שלא אבה בה המקום.