ספרי דברים רעח

לא תעשוק שכיר. והרי כבר נאמר [לא תעשוק את רעך] ולא תגזול? מלמד שכל הכובש שכר שכיר, עובר בה' לאוין (,משום בל תעשוק, בל תגזול ובל תלין פעולת שכיר, ומשום ביומו תתן שכרו, ומשום ולא תבא עליו השמש. מכלל שנא' ואליו הוא נושא את נפשו,) [ועשה, משום פעולת שכיר, משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש.

כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו. אין לי אלא עני, עשיר מנין? אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאינו עושה בנפשו, כגון גרדי וסורק? מנין ת"ל לא תעשוק את רעך ולא תלין פעולת שכיר, מ"מ (=מכל מקום) ]. א"כ למה נאמר "עני ואביון"? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון, יותר מכל אדם.

מאחיך. ולא מאחרים.

או מגרך. זה גר צדק. (מלמד שעובר עליו בשני לאוין. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר משום בל תעשוק).

[בשעריך. זה גר תושב. אין לי אלא שכר אדם, מנין לרבות שכר בהמה וכלים? ת"ל "בארצך", כל שבארצך. מלמד שכולם עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו, ואין בו משום לא תלין. בהמה וכלים, אין בהם אלא משום בל תעשוק.