ספרי דברים ריח

כי יהיה לאיש בן ולא כשיהיה לבן בן.

בן. ולא בת.

בן - ולא איש, קטן פטור שלא בא לכלל מצות.

סורר ומורה. שני פעמים. (ומורה [סורר], שוטה. ומורה, שמורה לעצמו דרך אחרת.

(ד"א) (בשביל שאכל זה ממון אביו, אמרת בן סורר ומורה ימות! אלא נדון על שם סופו - מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב. אביו של זה חשק יפת תואר, והכניס שטן לתוך ביתו, ונעשה בנו סורר ומורה. סופו להמיתו מיתה משונה, שנאמר וכי יהיה באיש חטא משפט מות, והומת). (לא בשבת ולא ביו"ט).

ד"א, סורר על דברי אביו, ומורה על דברי אמו. סורר על דברי תורה, ומורה על דברי הנביאים. סורר על דברי עדים, ומורה על דברי הדיינים.

(סוטה כה וש"נ) אמר רבי יאשיה, שלשה דברים סח לי רבי זעירא משום אנשי ירושלים, סוטה, אם רצה בעלה למחול לה, מוחל. סורר ומורה, אם רצו אביו ואמו למחול לו, מוחלים לו. זקן ממרא על פי ב"ד, אם רצו חביריו למחול לו, מוחלים לו.

וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבי יהודה בן בתירא, על שנים הודה לי ועל אחד לא הודה לי. על סוטה ועל בן סורר ומורה הודה לי, ועל זקן ממרא על פי ב"ד לא הודה לי; מפני שהיה מעמיד מחלוקת בישראל.

איננו שומע בקול אביו ובקול אמו. יכול אפילו אמרו לו אביו ואמו, להדליק את הנר, ולא הדליק? תלמוד לומר "איננו שומע" "איננו שומע" לגזרה שוה. מה "איננו שומע" האמור (כאן) [להלן], בן סורר ומורה זולל וסובא; אף "איננו שומע" האמורה (להלן) [כאן], בן סורר ומורה זולל וסובא. (מה "איננו שומע") [רבי יוסי ברבי יהודה אומר,] עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו (וכו').

ויסרו אותו. במכות.

ולא ישמע אליהם. מלמד שמלקים אותו בפני שלשה.