ספרי דברים רי

וענו ואמרו. בלשון הקודש.

ידינו לא שפכו. (סוטה מו ע"ב) וכי עלתה על לבנו, שזקני ב"ד שופכי דמים הם! אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא (לויה) [מזון], ולא ראינוהו והנחנוהו [בלא לויה].

והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל (כשהוא אומר).

אשר פדית ה'. מלמד שכפרה זו מכפרת על יוצאי מצרים.

כפר לעמך. אלו החיים.

אשר פדית. אלו המתים. מלמד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדין ששופך דמים חוטא [עד יצ"מ (=יציאת מצרים) ].

אשר פדית. על מנת כן פדיתנו, שלא יהיו בנו שופכי דמים. ד"א, על מנת כן פדיתנו, שאם נחטא, אתה מכפר לנו.

[ונכפר להם הדם.] ורוח הקודש אומר, "כל זמן שתעשו ככה, הדם מכפר להם".

ואתה תבער. בער עושי הרעות מישראל.