ספרי דברים קפז

[ונס אל אחת מן הערים האל.] (מכות ט) מכאן היה רבי יוסי ברבי יהודה אומר, ההורג את הנפש בין בשוגג בין במזיד, הכל מקדימין לערי מקלט. ובית דין שולחים ומביאים אותם משם.

מי שנתחייב מיתה - הרגוהו, שנאמ' ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם.

מי שלא נתחייב מיתה - פטרוהו, שנאמר והצילו העדה את הרוצח.

מי שנתחייב גלות - מחזירין אותו למקומו, שנאמר והשיבו אותו העדה.

רבי אומר, רוצח [מעצמו] גולה לעיר מקלט. כסבור שקלטן, כשם שקולט שוגג כך קולט מזיד. (זקני העיר שולחים ומביאים אותו משם, שנאמר ושלחו זקני עירו, ומת).

[ונתנו אותו ביד גואל הדם]. מנין לא מת ביד גואל הדם, ימות ביד כל אדם? תלמוד לומר (ונתנו אותו ביד גואל הדם) ומת.

לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי. שמא תאמר הואיל ונהרג זה, למה אנו באים לחוב בדמו של זה? תלמוד לומר לא תחוס עינך עליו. ובערת דם הנקי. בער עושי הרעות מישראל.