ספרי דברים קכב
Sifrei Devarim 122 · ספרי דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →ולקחת את המרצע ונתתה. (קדושין כא וש"נ) מנין לרבות את (הקרן ואת הזבוב) [הקוץ ואת הזכוכית וקרומיות של קנה], שנאמר ולקחת דברי ר' יוסי בר' יהודה. רבי אומר, מה מרצע מיוחד מן המתכת, אף כל מן המתכת.
א”ר אליעזר, (והרי) יודן ברבי היה דורש, אין רוצעים אלא במלת. (וחכמים אומרים, אין כהן נרצע שמא נעשה בעל מום.) ר”מ אומר מן הסחוס, שהיה ר’ מאיר אומר אין כהן נרצע [מפני שנעשה בעל מום.] אם במלת הוא נרצע, איך הוא נעשה בעל מום? אלא מלמד שאין רוצעין אלא בגובה של אזן.
אזנו. (בבא מציעא לא) נאמר כאן "אזנו" ונאמר להלן (ויקרא יד) "אזנו" מה "אזנו" האמור להלן ימנית אף "אזנו" האמור כאן ימנית (ימנית בגובה שבאזן ונאמר באזנו ובדלת).
[באזנו.] יכול בצד אזנו? תלמוד לומר באזנו ובדלת, מגיד שנותן באזן עד שמגיע לדלת.
והיה לך עבד עולם. כל ימי עולמו של אדון - אף [אם] הוא נמכר ל' שנה ומ' שנה לפני היובל. מכאן אתה אומר, עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת. נרצע ונמכר לעכו"ם - אינו עובד לא את הבן ולא את הבת. מנין ליתן את האמור של זה בזה, ואת האמור של זה בזה? תלמוד לומר עבד עולם , "עולם" "עולם" לגזרה שוה.
ואף לאמתך תעשה כן. להעניק. יכול אף לרציעה? תלמוד לומר (שמות כא) ואם אמר יאמר העבד, העבד ולא אמה.