ספרי במדבר יט

ואם לא נטמאה האשה ר' ישמעאל אומר וכי מי טמאה שהכתוב מטהרה ומה תלמוד לומר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, אלא מגיד הכתוב כיון שיצא עליה שם רע אסורה לבעלה. ר' שמעון ב"י אומר לא תעלה על דעתך שהזכות תולה במים המרים אלא אם לא נטמאה האשה וטהורה היא למה נאמר, לפי שהוא אומר ואיש אשר ינאף את אשת איש לא שמענו אלא בזמן שיש לה עדים והתרו בה שהיא במיתה, יש לה עדים ולא התרו בה פטורה מן המיתה הואיל ופטורה מן המיתה תהיה מותרת לבעלה. אמרת, ספק נבעלה ספק לא נבעלה אסורה לבעלה. קל וחומר לשנבעלה ודאי אלא הרי היא בכלל שנאמר כי יקח איש אשה ובעלה. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, טהורה לבעל וטהורה לבועל וטהורה לתרומה. ונקתה מן האלות ואף מן השבועות. ונזרעה זרע שאם היתה עקרה נפקדת דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' ישמעאל אם כן ילכ כל העקרות ויקלקלו בשביל שיפקדו, וזו שישבה הפסידה. אלא מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה, זרע שאם היתה ילדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים אחד יולדת שנים שחורים יולדת לבנים קצרים יולדת ארוכים. דבר אחר ונקתה ונזרעה זרע להוציא את האיילונית שאינה ראויה לילד. דבר אחר ונזרעה זרע מפני שהיתה בכלל ויצאה לידון בדבר החדש החזירה הכתוב לכלל: