ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק א

[א] "ויקרא…וידבר" – הקדים קריאה לדיבור. הלא דין הוא! נאמר כאן 'דיבור' ונאמר בסנה דיבור (שמות ג, ד-ה עיין שם): מה דיבור האמור בסנה – הקדים קריאה לדיבור, אף דיבור האמור כאן – הקדים קריאה לדיבור.

[ב] לא! אם אמרת בדיבור הסנה – שהוא תחלה לדברות; תאמר בדיבור אהל מועד שאינו תחלה לדברות!? דיבור הר סיני יוכיח! שאינו תחלה לדברות והקדים בו קריאה לדיבור (שמות יט, ג)!

[ג] לא! אם אמרת בדיבור הר סיני – שהוא לכל ישראל; תאמר בדיבור אהל מועד שאינו לכל ישראל!? הרי את דן מבנין אב: לא הרי דיבור הסנה שהוא תחלה לדברות כהרי דיבור הר סיני שאינו תחלה לדברות; ולא הרי דיבור הר סיני שהוא לכל ישראל כהרי דיבור הסנה שאינו לכל ישראל;

[ד] הצד השוה שבהן שהן דיבור מפי קדש למשה והקדים קריאה לדיבור, אף כל מה שהוא דיבור מפי קדש למשה – הקדים קריאה לדיבור!

[ה] אי מה להצד השוה שבהן שהן דיבור באש מפי קדש למשה והקדים בהן קריאה לדיבור, אף כל שהוא דיבור באש מפי קדש למשה הקדים קריאה לדיבור – יצא דיבור אהל מועד שאינו באש! תלמוד לומר "ויקרא…וידבר" – הקדים קריאה לדיבור.

[ו] יכול לא היתה קריאה אלא לדיבור זה; מנין לכל הדברות שבתורה? תלמוד לומר "מאהל מועד" – כל שהוא מאהל מועד הקדים קריאה לדיבור.

[ז] יכול לא היתה קריאה אלא לדברות בלבד; מנין אף לאמירות ולצווין? אמר ר' שמעון, תלמוד לומר 'דיבור' "וידבר" – אף לאמירות ולצווין.

[ח] יכול אף להפסקות? תלמוד לומר "וידבר" – לדיבור היתה קריאה ולא להפסקות.

[ט] ומה היו הפסקות משמשות? ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. והלא דברים קל וחמר: מה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקדש – צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, על אחת כמה וכמה הדיוט הלומד מן ההדיוט!

[י] ומנין שכל הקריאות היו "משה! משה!"? תלמוד לומר (שמות ג, ד) "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה", שאין תלמוד לומר "ויאמר…"; ומה תלמוד לומר "ויאמר…"? – מלמד שכל הקריאות היו "משה! משה!".

[יא] ומנין שעל כל קריאה היה אומר "הנני"? תלמוד לומר (שמות ג, ד) "ויאמר הנני", שאין תלמוד לומר "ויאמר…"; ומה תלמוד לומר "ויאמר הנני"? – מלמד שעל כל קריאה וקריאה היה אומר "הנני".

[יב] "משה משה" (שמות ג, ד); "אברהם | אברהם" (בראשית כב, יא); "יעקב | יעקב" (בראשית מו, ב); "שמואל | שמואל" (שמואל א ג, י) – לשון חיבה, לשון זירוז. דבר אחר: הוא "משה" עד שלא נדבר עמו, הוא "משה" משנדבר עמו.