ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ז

[א] 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' – הרי אלו מיעוטים; העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הוראת בית דין.

[ב] כיצד? הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם – בין שעשו ועשה עמהם, בין שעשו ועשה אחריהם, בין שלא עשו ועשה – יכול יהא חייב? תלמוד לומר 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' – הרי אלו מיעוטים; העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הוראת בית דין.

[ג] ור' שמעון מוסיף: הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן – בין משהביאו כפרתן, בין שלא הביאו כפרתן – והלך היחיד ועשה על פיהם – הרי זה פטור. ר' מאיר מחייב. ור' אלעזר אומר ספק. סומכוס אומר תלוי. "בעשותה" – התולה בעצמו חייב, התולה בבית דין פטור. כיצד? הורו בית דין, וידע אחד מהם שטעו או שהיה תלמיד ותיק יושב לפניהם וראוי להוראה כשמעון בן עזאי; והלך ועשה על פיהם. יכול יהא פטור? תלמוד לומר "בעשותה" – התולה בעצמו חייב.

[ד] אתה אומר לכך נאמרו מעוטים הללו 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' או אינו אומר אלא יחיד שעשה חייב, שנים שלשה שעשו פטורים? תלמוד לומר 'עם הארץ' – אפילו הם מרובים.

[ה] עדיין אני אומר מיעוט הקהל שעשו – חיייבין, שאין בית דין מביאין עליהם פר; אבל רוב הקהל שעשו יהיו פטורים שכן בית דין מביאין עליהם פר… תלמוד לומר 'עם הארץ' – אפילו רובו ואפילו כולו.

[ו] "מעם הארץ" – פרט לנשיא; "מעם הארץ" – פרט למשיח. אם תאמר "כבר יצא משיח לידון בפר! והנשיא בשעיר!" – שיכול על העלם דבר עם שגגת המעשה – יביא פר, ועל שגגת המעשה יביא כשבה ושעירה! תלמוד לומר "מעם הארץ" – פרט לנשיא; "מעם הארץ" – פרט למשיח.

[ז] "מעם הארץ" – פרט למומר. ר' שמעון בן יוסי אומר משום ר' שמעון: מה תלמוד לומר (שם ד, כב) "אשר לא תעשינה בשגגה"? – היושב לו מידיעתה חייב קרבן על שגגתה; ויצא מומר שאין יושב לו מידיעתה.

[ח] "בעשותה אחת" – העושה את כולה ולא העושה מקצתה. כיצד? שנים אוחזים במלגז ולוגזים, בכרכר ושובטים, בקולמוס וכותבים, בקנה והוציאוהו לרשות הרבים – יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "בעשותה אחת" – העושה את כולה ולא העושה את מקצתה.

[ט] בעיגול של דבלה והוציאוהו לרשות הרבים; בקורה והוציאוהו לרשות הרבים – ר' יהודה אומר אם אין אחד יכול להוציאו והוציאוהו שנים – חייבים. ר' שמעון אומר אף על פי שאין אחד מהם יכול להוציאו והוציאו שנים – פטורים. תלמוד לומר "בעשותה אחת" – יחיד שעשה חייב, שנים שלשה שעשו פטורים.

[י] 'מצות השם' – לא מצות המלך; לא מצות בית דין. ("מצות" האמורות בעדה ובמשיח ובנשיא – הן "מצות" האמורות כאן.) "מִמִּצְו‍ֹת השם" – לא כל מצות השם; פרט לשמיעת קול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו. "אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם" – מלמד שמביא אשם תלוי.